חוג חזון איש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
על אף שספריו של החזון איש עוסקים ב[[תלמוד]] ולא ב[[שולחן ערוך]],{{מקור}} למעשה הם כוללים פסקי הלכה רבים. תלמידיו שמעו ממנו פסקי הלכה נוספים. החזון איש נהג לפסוק במקרים רבים כ[[הגר"א]] אף ל[[קולא]] (כמו לבישת [[ציצית]] מכותנה, [[זמני היום בהלכה|זמן קריאת שמע]] ו[[צאת הכוכבים]] כשיטת ה[[גאונים]]).
החזון איש נחשב למחמיר מבחינה הלכתית, אך בשונה מ[[חוג בריסק#פסיקת הלכה|שיטת בריסק]], החמרותיו בדרך כלל הן הכרעה ברורה ולא כהחמרה במקרה של [[ספק (הלכה)|ספק]] או מחלוקת. במקרים מסוימים הוא הקל על מנת למנוע [[קולא|קולות]] בדברים חמורים יותר, כמו בנושא השמיטה שבה הקל בנושאים מסוימים על מנת לאפשר לחקלאים לשמור שמיטה ללא הזדקקות ל[[היתר מכירה]]. אחת מחומרותיו המפורסמות
השפעתו ההלכתית המשמעותית ביותר הייתה בעיר [[בני ברק]], שבה רבים היו תלמידיו. גם רב העיר, הרב [[יעקב לנדא]], אימץ רבים מפסקיו. גיסו הסטייפלר טען שבבני ברק יש חובה לציית לו, משום שהוא נחשב [[מרא דאתרא]]. הסטייפלר אף תקף רבנים שחלקו על החזון איש, בטענה שאין בכוחם לחלוק על החזון איש שהיה גדול הדור. כך גם לגבי מגמת ההחמרה ההלכתית כתב הסטייפלר בספרו "חיי עולם", שאילו היה אדם מתייחס לחילול שבת כאל גידול סרטני, בוודאי לא היה סומך על רבנים מקלים או על ספרים שאינם מוסמכים.
| |||