בני ברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיצינו את מכסת הבריכות בערך הזה
שורה 76:
בעקבות ההסכם שהושג בין מועצות בני ברק ורמת גן, הוכפל בפברואר [[1949]] שטח השיפוט של בני ברק, מלבד האזורים שהיו במחלוקת הוכלל באופן רשמי גם אזור שכונת מרכז בעלי מלאכה בשטח המועצה, בצו עליו חתם שר הפנים [[יצחק גרינבוים]]{{הערה|{{הצופה||הוכפל איזור שיפוטה של בני ברק|1949/02/17|00410}}}}.
 
העלייה ההמונית הביאה לעיר [[עולה חדש|עולים]] רבים מ[[ציונות דתית|הציונות הדתית]], שהקימו את [[שיכון ג' (בני ברק)|שיכון ג']], [[שיכון ה' (בני ברק)|שיכון ה']], שיכון ו' ו[[קריית הרצוג]], שבה הוקמה [[הישיבה התיכונית בני עקיבא בני ברק]]. במרכז העיר הוקם מרכז קהילתי-תורני בשם "בית במברגר".
 
בשכונת [[פרדס כץ]], בצפון-מערב מהעיר, הוקמה [[מעברה]] גדולה, שבה התגוררו בעיקר עולים יוצאי [[תימן]], [[פולין]] ו[[עיראק]]. שכונות נוספות הוקמו על ידי [[חסידות ויז'ניץ|חסידי ויז'ניץ]], בדרום העיר, בה מתגורר האדמו"ר מויז'ניץ, ושכונת [[נוה אחיעזר]] של [[פועלי אגודת ישראל]]. [[ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל|הסתדרות הכללית]] הקימה שכונות לחבריה בעיר, בהן "שיכון ההסתדרות". העיר הייתה מוקד חשוב לפעילות "העובד הדתי" – סיעה של פועלים דתיים בהסתדרות.