היסטוריה של ספרד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 63:
 
==העת החדשה==
בשנת [[1469]] נישאו [[פרננדו השני, מלך אראגון]] ו[[איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה]] (שנודעו בכינוי [[המלכים הקתוליים]]) בנישואים שהביאו בסופו של דבר בשנת [[15161479]] לאיחוד של [[ממלכת אראגון|אראגון]] [[ממלכת קסטיליה|וקסטיליה]]. איחוד פוליטי זה יצר את הבסיס לספרד אותה אנו מכירים כיום. השניים, ולצידם האצילים והכנסייה, טרחו להוריד מחשיבותו של הקורטס על ידי הפחתת סמכויותיו, דבר שהתאפשר כתוצאה מהעוצמה המלכותית שלאחר סיום הרקונקיסטה, עד שהפכו את האספה ללא יותר ממאשרת אוטומטית של כל החלטה מלכותית. אולם, הקורטס עדיין שלט בקופה הציבורית ובמיסים. גם בתקופת [[האימפריה הספרדית]] היה מעמדו של הקורטס לא יותר מאספה נאמנה למלך. לעומת זאת, היותם של המלך והמלכה נוצרים אדוקים חיזקה מאד את הכנסייה שהצליחה לגרום לכך כי אלה שאינם קתולים יגורשו מהמדינה.
 
שנת [[1492]] הייתה בעלת משמעות רבה לספרד. ארבעה אירועים מרכזיים שהתחוללו בשנה זו הביאו ליצירתה של ספרד כ[[אימפריה]] טרנס-אטלנטית מגובשת וריכוזית. כיבושה של [[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] וסיום ה[[רקונקיסטה]] הביאו לאיחודה של ספרד כולה תחת ישות פוליטית אחת ותחת שלטון [[נצרות|נוצרי]] קתולי. [[גירוש ספרד|צו גירוש]] הוצא ליהודי ספרד באותה השנה. רוב היהודים גלו לארצות אחרות בים התיכון, חלקם לערי נמל בחופה המערבי של אירופה וחלק קטן התנצר. צו דומה הוצא לאחר מכן כנגד ה[[אסלאם|מוסלמים]]. המוסלמים שהיוו רוב במספר ערים גדולות, התנגדו לצו והתמרדו נגד הממלכה. במשך 100 שנה היו קרבות בין נוצרים ומוסלמים בערים השונות בספרד שבהן נהרגו ונטבחו עשרות אלפי מוסלמים. רק ב-1602 הסתיים המאבק ויתרת המוסלמים או שגלו לצפון אפריקה או שהתנצרו. גרוש המאמינים של דתות אחרות למעט הקתולים, שהסתיים בסוף המאה ה-16 והביא לאחדות לאומית ודתית תחת הכנסייה הקתולית שגם היא הייתה כפופה לכתר, במסגרת ה[[פטרונטו ריאל]], ממנו נהנו מלכי ספרד. מסעו של [[כריסטופר קולומבוס]] מערבה וגילויו את הקריביים, ויבשת [[אמריקה]] לאחר מכן, פתחו עידן חדש של התפשטות בצידו השני של [[האוקיינוס האטלנטי]]. לבסוף, השלמתו של ה[[מילון]] הראשון של השפה ה[[ספרדית]] סייע גם הוא לגיבוש תרבותי.