חימוש תרמובארי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:USS McNulty (DDE-581) sunk as target with FAE 1972.jpg|שמאל|ממוזער|ניסוי ימי בפצצת דלק-אוויר]]

'''חימוש תרמובארי''' הוא חימוש המנצל [[חמצן]] מהאוויר שמסביב לו כדי ליצור פיצוץ עז ב[[טמפרטורה]] גבוהה ולמשך זמן ארוך, ביחס לחימוש העושה שימוש ב[[חומר נפץ]] מרסק. חימוש תרמובארי מסתמך על גל ההדף והטמפרטורה הגבוהה שהוא מייצר בזמן הפיצוץ כמנגנון הנזק העיקרי, בניגוד לחימוש המכיל חומר נפץ מרסק שבו מנגנון הנזק העיקרי הוא לרוב [[רסס]]. עיקר כוחו של החימוש התרמובארי הוא בגרימת נזק לבני אדם הנמצאים בחלל סגור (כגון [[בונקר]] לחימה) ולמטרות רכות (כגון מבנים לא ממוגנים ומתקני יצור). משפחת כלי הנשק העושים שימוש בחימוש תרמובארי כוללת בין השאר [[פצצה|פצצות]], [[רקטה נגד טנקים|רקטות נ"ט]] ו[[טיל נגד טנקים|טילי נ"ט]] בעלי [[ראש קרבי|רש"ק]] תרמובארי ועוד.