הצהרת בלפור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
התו השמיני (שיחה | תרומות) |
||
שורה 7:
ההצהרה נמסרה לידיו של הלורד [[וולטר רוטשילד|ליונל וולטר רוטשילד]], שהתבקש להעבירה לידי [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]]. היא ניתנה בעקבות הצעה שהגיש ל[[ממשלת בריטניה]] ד"ר [[חיים ויצמן]] בשיתוף עם ההנהגה הציונית בבריטניה. הצעתו של ויצמן כללה את הדרישה להכיר בזכות [[העם היהודי]] על ארץ ישראל ובזכותם של יהודים לעלות אליה, וכן להעניק מעמד מוכר למוסדות התנועה הציונית בארץ ישראל. את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב-[[31 באוקטובר]] [[1917]].
הצהרת בלפור הייתה מסויגת ומצומצמת בהשוואה להצעה שהגיש ויצמן, ובכל זאת כללה הכרה בהקמת "בית [[לאומיות|לאומי]]" ליהודים בארץ ישראל. במשתמע גם הכירה ההצהרה בתנועה הציונית כמייצגת שאיפות אלה. הצהרת בלפור הייתה איפוא ההישג המדיני המשמעותי הראשון של התנועה הציונית.
בעקבות פרסומה של הצהרת בלפור כתב העיתון הבריטי The Spectator: מסמך [[המנדט הבריטי|המנדט]] של [[חבר הלאומים]] משנת [[1922]], שאשרר את החלטות [[ועידת סן רמו]], כלל הצהרה זו ככתבה וכלשונה, וכך היא קיבלה תוקף חוקי של מסמך בינלאומי מחייב{{הערה|ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, ייעוץ מדעי פרופ' [[אביבה חלמיש]] וד"ר [[רפי ואגו]], "לאומיות במבחן", הוצאת מטח - ירושלים, 2009, עמוד 139.}}. גם [[מגילת העצמאות]] כללה התייחסות להצהרה. ברחבי [[מדינת ישראל|ישראל]] נקראו [[שמות רחובות בישראל|רחובות וכיכרות]] בשם "ב' בנובמבר" לציון תאריך ההצהרה.
| |||