הבדלים בין גרסאות בדף "היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות"

מ
הגהה חלקית
(הוספת פרטים על היחידה 730)
מ (הגהה חלקית)
'''היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות''' ('''יחידה 730'''), היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה וההגנה העצמית של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], אנשי ממשל ואישים בכירים לביטחון אישיולהגנתם מפני איומים, בעיקר מ[[טרור]]. היחידה הוקמה בשנת [[1958]].
 
היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ]], [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. עם זאת, היחידה משמשת כאחראית מקצועית גם על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.
היחידה הינה מקבילה ל[[השירות החשאי של ארצות הברית|שירות החשאי של ארצות הברית]], יחידה 730 הוקמה בשנת [[1958]].
 
היחידה אחראית ישירות על ביטחונם של שבעה אישים הנחשבים ל"סמלי שלטון": [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[שר הביטחון]], [[שר החוץ]], [[נשיא המדינה]], [[נשיא בית המשפט העליון]], [[יו"ר הכנסת]] ו[[ראש האופוזיציה]]. עם זאת, היחידה משמשת כאחראית מקצועית על אבטחת אישים שאינה מאבטחת בעצמה.
 
==הכשרה==
המאבטחים האישיים הם יוצאי יחידות קרביות בצה"ל, נבחרים בקפידה ומתחייבים לשלוש שנים בתפקיד. מאבטחי השב"כ{{הערה|1=יונתן מרוז, [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=472&ArticleID=1838&SearchParam=%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%98%D7%97%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A9%D7%97%D7%A7%D7%99%D7%9D המאבטחים הסמויים בשחקים], אתר "ישראל דיפנס", {{כ}} 10.02.2012.}}, ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, [[אימון|מאומנים]] רבות במתקני ה[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] ועוברים קורס מאבטח [[לוחם]] מקיף ומקצועי הכולל בין היתר אימונים והכשרות שונות בתחום ה[[מלחמה בטרור|לוחמה בטרור]], [[כושר גופני]], [[מטווח|אימוני ירי]], [[קרב מגע]], [[לוחמה בשטח בנוי]], קורס [[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]] ואימון [[חובש|חובשים]]. המאבטחים האישיים הינם מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל|1.807381|5 ביולי 2002}}.}}. בנוסף לכך המאבטחים האישיים הינם יוצאי [[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות קרביות מובחרות בצבא]] והם נבחרים בקפידה יתרה ומתחייבים לשלוש שנים בתפקיד.
 
==היסטוריה==
{{להשלים|נושא=אישים}}
היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958] באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] בעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|{{מבט מל"מ|אפי מלצר וחיים בן עמי|דייב בקרמן - "הצלף מטקסס|94821660|37|36, מרץ 2004, עמוד 37}}.}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", [[הוצאת מעריב]], [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011|1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד [[מטוס]] [[אל על]]{{הערה|1=יואב קווה, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4580675&postcount=41 הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט], [[הארץ]], {{כ}} 19.02.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים, הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו [[שוטר]]ים [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים, הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.
 
===רצח רבין===
[[רצח רבין]] נחשבהוא ככישלוןכישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. המסקנות המקצועיות בתחום האבטחה מחקירת הרצח מופקות עד היום, גם [[תאוריות הקשר על רצח רבין|תאוריית הקשר]] הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היוותה פגיעה מוראלית ביחידה.{{מקור}} כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת{{הערה|{{nrg|עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר|התקדם בחיים|005/513|11 בנובמבר 2005|1|1}}.}}. השתתפותו של אדם מאובטח ב[[כנס]] מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.
 
כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת{{הערה|{{nrg|עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר|התקדם בחיים|005/513|11 בנובמבר 2005|1|1}}.}}. השתתפותו של אדם מאובטח ב[[כנס]] מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.
 
===רצח רחבעם זאבי===
בעקבות [[רצח רחבעם זאבי|רצח השר רחבעם זאבי]] ב-[[2001]], הושמעה ביקורת בציבור על כשלונה של היחידה לאבטחת אישים. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא. זאבי נפגש עם ראש השב"כ דאז [[אבי דיכטר]] לבקשתו של האחרון, ובפגישתם לא הסכים כלל לדבר על הצמדתו למאבטח.
 
לאחר הרצח תוקן הנוסח להחלטת הממשלה 411 ונוסף בו הסעיף האומר כי על בכיר להסכים לאבטחה או לוותר עליה באופן רשמי.