רכב חשמלי מונע מצבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בעולם: סופרלטיבים
מ קישורים פנימיים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 12:
כלי רכב מונעי מצבר קדמו לכלי רכב מונעי בנזין ודיזל. בין השנים [[1832]] ו-[[1839]] (השנה המדויקת אינה ודאית) המציא איש העסקים הסקוטי רוברט אנדרסון את ה[[כרכרה]] החשמלית הראשונה. פרופסור [[סיבראנדוס סטראטינג]] מ[[חרונינגן]], [[הולנד]], תכנן מכונית חשמלית זעירה אשר נבנתה על ידי עוזרו [[כריסטופר בקר]] בשנת [[1835]].
 
שיפור המצבר נעשה על ידי הצרפתי [[גסטון פלנטה]] בשנת [[1865]] וכן על ידי [[קמיל פאור]] בשנת [[1881]]. כך החלה להיסלל הדרך להתפתחות כלי הרכב החשמליים. המדינות הראשונות שתמכו בתפוצה נרחבת של כלי רכב חשמליים היו צרפת ובריטניה.{{הערה|1=Bellis, M. (2006) "The History of Electric Vehicles: The Early Years" ''About.com'' [http://inventors.about.com/library/weekly/aacarselectrica.htm article at inventors.about.com] accessed on 6 July 2006}}.
 
באוקטובר [[1882]] הציגו ב[[לונדון]] הפרופסורים "William Edward Ayrton" ו-"John Perry" את דגם ה[[אירטון ופרי - תלת אופן חשמלי]], (ב[[אנגלית]]: Ayrton & Perry Electric Tricycle).
שורה 31:
עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], הבעיה בסוללות חשמליות הייתה טעינה ממושכת, עלות יקרה והספקים נמוכים, ועל כן השימוש הנפוץ במכוניות אלו היה בדרך כלל בדגמים קטנים ובמקומות סגורים כמו מגרשי גולף ובתי חולים, ולהיסעים זעירים כגון [[כיסא גלגלים|כיסאות גלגלים]] חשמליים ו[[קלנועית|קלנועיות]] למיניהן.
 
חברות הרכב [[טויוטה]], [[הונדה]], [[פורד]] ו[[ג'נרל מוטורס]] יצרו ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] כלי רכב חשמליים מונעי מצבר, כיוון שאולצו לעשות זאת על ידי מדינת [[קליפורניה]]. יצרני הרכב הראשיים ב[[ארצות הברית]] הואשמו בכך שחיבלו במתכוון במאמצי היצור של הרכב החשמלי.{{הערה|שם=idahoobserver|1="The Death and Rebirth of the Electric Auto" Hari Heath. The Idaho Observer Vol 8, No. 26, Sept, 21, 2006.}}{{הערה|שם=whokilled|1=[http://WhoKilledTheElectricCar.com Who killed the electric car? (website)]}}.
 
בסוף [[המאה ה-20]] היו מספר פריצות דרך מדעיות בתחום הסוללות החשמליות המבוססות [[ליתיום]] ובתחום ננו-חלקיקים בתעשיית ה[[ננוטכנולוגיה]]. פיתוחים אלה מקנים אפשרות להטעין את הסוללה בשקע החשמל הביתי במשך כ-5–8 שעות או בהטענה של בין 10–15 דקות בזרם חשמלי בהספק גבוה בתחנות טעינה ייעודיות, ובכך לפתור את בעיית זמן הטעינה הארוך שהיווה מכשול.
שורה 38:
 
[[קובץ:Historical Production of EVs, PHEVs, and Dedicated CNG Vehicles, MY 1995 - 2013.jpg|ממוזער|סה"כ ייצור כלי רכב קלים - מונעים הגז, חשמל (מצבר) וכלי רכב היברידיים-נטענים]]
בדו"ח של 2014,{{הערה| Light-Duty Automotive Technology, Carbon Dioxide Emissions, and Fuel Economy Trends:1975 Through 2014 [http://www.epa.gov/fueleconomy/fetrends/1975-2014/420r14023.pdf] }}, הנושא כבר מופיע וניתן לראות שם שסה"כ, כמות כלי הרכב שיוצרו והם מונעים בגז, חשמל או שהם היברידיים נטענים, עלתה בערך פי 10 בהשוואה בין השנים 2010 ו-2013. (ראו איור מצורף בצד שמאל).
 
באוקטובר 2014 חברת "טסלה" הציגה את הדגם המתקדם ביותר שלה. מודל S. מכונית בעלת שני מנועים חשמליים, עם הספק של 691 כוחות סוס, עם טווח נסועה של כ-440 ק"מ. לרכב מספר אלמנטים של בקרת תנועה כמו מערכת [[מכ"ם]] קדמית ומערכת [[סונאר]] היקפית.{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000978588 נחשפה המכונית החשמלית המתקדמת בעולם], באתר גלובס}}.
 
ב-2015 כמות כלי הרכב החשמלים שנמכרו ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]] עמדה על כאחוז אחד, ב[[הולנד]] על כ-6 אחוזים, וב[[נורווגיה]] על כ-35 אחוזים.
שורה 49:
{{ציטוט|תוכן=את המצבר אף לא נזכיר, אם כי הוא הוא, בלי ספק, יורש העצר; כבר יש לכבדו, אולם עדיין אין הוא שולט. יבוא יום הפלאים והמצבר החשמלי יעלה לשלטונו. עצמת הרוח והגל ארוזה בתיבה קטנה-ומשוגרת. כוחות טבע לאין סוף הנסערים לריק נכלאו והועמדו לשירות האדם למאור ולעבודה ולרווחה - איזה חלום! האגדות הקרובות ללבנו שוב אינן פותחות עתה במילים: "הָיֹה הָיָה"... אלא: "הָיֹה יִהְיֶה"|מקור=[[בנימין זאב הרצל]], "האבטומוביל" (1899)}}
 
הראשון שניסה לייצר מכונית חשמלית תוצרת הארץ היה א. שנאפ, "מומחה ותיק לייצור מצברים". המכונית הראשונה שבנה יכלה להסיע מטען של 300 ק"ג למרחק של 125 ק"מ במהירות של 65 ק"מ לשעה, כך דווח. במאי [[1948]] התפרסמו ידיעות על תוכנית להקמת חברה לייצור מכוניות חשמליות ע"פ תוכניותיו. מחיר מכונית חשמלית בינונית הוערך ב-350–400 [[לירה ישראלית|לירות]].{{הערה|{{הארץ|אסף שטול-טראורינג|2.5.1948 / מכונית חשמלית ארצישראלית|1.1698117|2.5.2012}}}}.
 
ב-[[2004]] ניסתה [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] לפתח רכב חשמלי מונע מצבר מתוצרת בדפורד הבריטית. החברה התכוונה לשתף פעולה עם [[משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים|משרד התחבורה]] ו[[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]], אך "מסיבות תקציביות וביורוקרטיות" בוטל המיזם.{{הערה|{{הארץ|תומר הדר|אגסי לא הראשון: גם חברת החשמל פיתחה מכונית חשמלית ונכשלה|1.1458113|16.11.2007}}}}.
 
במסגרת תוכנית "מסדרון השלום" בין ישראל וירדן שקידם [[שמעון פרס]], התגבש מיזם להקמת מפעל לייצור מכוניות חשמליות. הוגה הרעיון ומקדמו היה [[שי אגסי]] על ידי חברת [[בטר פלייס]]. בנובמבר [[2007]] הכריזה ממשלת ישראל על תמיכתה העקרונית במיזם המכוניות החשמליות הידידותיות לסביבה של שי אגסי, כולל הקמת צוותי עבודה לקידום הנושא.{{הערה|{{הארץ|יואב קווה|הממשלה תודיע היום: תומכת במכונית החשמלית|1.1456543|11.11.2007}}}}. המיזם נכשל והחברה נסגרה באמצע שנת 2013 לאחר שהושקעו בפרויקט קרוב ל-3 מיליארד שקלים, וגרם להפסדים של מאות מיליוני אירו לחברת "רנו" הצרפתית.{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4384258,00.html בטר פלייס נסגרה, המכונית החשמלית נוע תנוע], באתר ynet}}{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000910380 רנו מוציאה את השטקר מהפלואנס של בטר פלייס], באתר גלובס}}.
 
==סוגי מכוניות חשמליות==
=== סוללות נטענות ===
[[קובץ:Eliica.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אליקה - [[מכונית קונספט]] מונעת מצבר, שפותחה באוניברסיטת קאייו ב[[יפן]]]]
[[קובץ:Nissan Leaf WAS 2010 8902.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונית ניסאן ליף - מכונית חשמלית נטענת בעלת הספק של 107 כ"ס, וטווח נסיעה רשמי של כ-160 ק"מ.{{הערה|על פי נתוני המשרד האמריקני להגנת הסביבה עומד טווח הנסיעה על 117 ק"מ בלבד}}. למכונית שני שקעי טעינה: אחת לטעינה רגילה (8 שעות לטעינה מלאה), והשנייה לטעינה מהירה (80% אחוז סוללה תוך כחצי שעה)]]
 
הטכנולוגיה של כלי רכב חשמליים מונעי מצבר מבוססת על הנעה ישירה מסוללה נטענת. נכון לעשור השני של המאה ה-21 הסוללה הנטענת הנפוצה ביותר הייתה [[סוללת ליתיום-יון]] (lithium ion). כלי הרכב החשמליים הראשונים שיוצרו התבססו על [[סוללת עופרת-חומצה|סוללת העופרת-חומצה]] (lead-acid battery) שסיפקה טווח נסיעה מוגבל לכלי רכב (כ-100 קילומטר) בין טעינות. סוללה זו בעלת [[צפיפות הספק]] יחסית נמוכה (כ-30–40 וואט לקילוגרם), לכן כלי רכב המבוססים על סוללה זו יחסית כבדים ופחות יעילים. לזמן מה, ובצורה מוגבלת, ההנעה החשמלית בכלי רכב התבססה על [[סוללת ניקל מתכת-הידריד|סוללות ניקל מתכת-הידריד]] (NiMH batteries) עם קיבול וטווח נסיעה דומים ל[[סוללת עופרת-חומצה|סוללתלסוללת העופרת-חומצה]], אך צפיפות הספק גבוהה יותר (כ-30–80 וואט לקילוגרם). בנוסף היה לה זמן חיים יחסית ארוך של כ-160,000 ק"מ. אולם בעיות שונות כגון ביצועים ירודים בטמפרטורות קרות, [[סוללת ניקל מתכת-הידריד#פריקה עצמית|פריקה עצמית]] גבוהה ואי יכולת פיתוח ומסחור עקב עיכובי [[פטנט]]ים הגבילו את הפיתוח והיישום של סוללה זו.{{הערה|1=ראו {{cite web | title = EV Batteries Held Hostage | url = http://www.ev.com/ev-components-parts/ev-battery-ev-components-parts/ev-batteries-held-hostage.html | publisher = Electric Vehicle Authority | accessdate = 13 August 2012}}}}.
כאמור, סוללה המבוססת על ליתיום-יון היא בעלת צפיפות הספק גבוהה מאוד (כ-250–340 וואט לקילוגרם). חסרונה הוא יוקר חומרי הגלם (בראשם [[ליתיום]]) ומספר מחזורי פריקה-טעינה נמוך יחסית (כ-2,000–4,000). ישנן גם בעיות בטיחות כגון סכנת התלקחות.
 
פרט לטעינת המצברים על ידי חיבורם לרשת החשמל, טכנולוגיית [[בלימה מטעינה|הבלימה המטעינה]] (regenerative brake) תורמת גם היא להטענת המצברים. מנגנון אחזור האנרגיה שבבלימה המטעינה מאט רכב או עצם אחר על ידי המרת [[אנרגיה קינטית]] לסוג אנרגיה אחר הניתנת לשימוש מיידי או לאגירה. ברכב החשמלי אנרגיה זו נאגרת במצברי הרכב או בקבוצת [[קבל]]ים על ידי הטענתם. טכנולוגיה זו פותחה עבור כלי רכב בשנת 1967
.{{הערה|1={{cite web | title = 1968: AMC's Amazing Amitron Electroc Car | url = http://www.retrothing.com/2008/09/1968-amcs-amazi.html | publisher = Rethro Thing | accessdate = 13 August 2012}}}}.
 
כיום, בין ראשי החוקרים של מכוניות חשמליות מונעות מצבר ניצב פרופסור [[הירושיי שיניזו]] מאוניברסיטת קאייו ה[[יפן|יפנית]], שהצליח ליצור ב-2003 מכונית חשמלית המכונה "אליקה", המגיעה ל-370 קמ"ש ולמרחק של 300 ק"מ בטעינה אחת. בנובמבר 2004 שיניזו הפתיע שוב כאשר אליקה עקפה את התאוצה של [[פורשה 911|פורשה 911 טורבו]] והגיעה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-4 שניות.{{הערה|1=[http://www.drive.com.au/Editorial/ArticleDetail.aspx?ArticleID=8754&vf=23 Electric shock: it's faster than a Porsche 911] hshgv ידיעה חדשותית באתר Drive its non-stop cars}}. בשנת 2008 הגיע דגם משופר יותר של אליקה למהירות של 400 קמ"ש. למכונית שמונה גלגלים בעלי מנועים נפרדים, בתפוקה כוללת של 600 [[כוח סוס|כוחות סוס]]. עקב האכילס של המכונית היא עלותה: למכונית 320 סוללות ליתיום-יון שעלותם כ-20 מיליון [[ין]]. אף שביפן ישנה הטכנולוגיה המפותחת ביותר בתחום, דווקא ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ישנו יישום מסחרי של טכנולוגיה זו. חברה סינית מייצרת מוניות חשמליות, המבוססות גם הן על סוללות ליתיום-יון. המהירות המקסימלית שלהן היא 120 קמ"ש, והן בעלות טווח נסיעה של 350 ק"מ לטעינה אחת.
 
לאחרונה חברה אמריקאית בשם "פניקס מוטורקארס"{{הערה|[http://www.phoenixmotorcars.com אתר החברה: http://www.phoenixmotorcars.com]}} החלה לייצר מכוניות חשמליות המבוססות על הסוללה החדשנית והידידותית לסביבה של חברת "אלטרנאנו" מארצות הברית{{הערה|[http://www.altairnano.com/ אתר החברה: http://www.altairnano.com/]}} המבוססת ליתיום, [[טיטניום]] וחלקיקים מתעשיית הננוטכנולוגיה. הסוללה מאפשרת טעינה מהירה של עד 10 דקות המקנה טווח נסיעה של 200 ק"מ לטעינה בדגם הקודם ועד 400 ק"מ בדגמי 2009. יתרונה הנוסף הוא באורך חייה שמגיע עד ל-400,000 ק"מ נסיעה מצטברת תוך כדי 15,000 מחזורי פריקה וטעינה.
 
אחת מהסנוניות המצליחות של כלי רכב חשמליים, היא טסלה רודסטר היוקרתית של חברת "[[טסלה (חברה)|טסלה"]] הקליפורנית, מכונית הספורט החשמלית הראשונה. הממשל האמריקני קבע כי זו המכונית החסכונית ביותר בארצות הברית, בציון שמשקף צריכת דלק של 47.3 ק"מ לליטר.{{הערה|{{ynet|ynet|הכי חסכונית: טסלה רודסטר חשמלית|4076048|31 במאי 2011}}}}. הטסלה מצוידת במנוע חשמלי בעל 288 כ"ס, וטווח הנסיעה האופטימלי שלה, על פי נתוני היצרן, מתקרב ל-400 ק"מ.
בשנת 2012 לחלק נכבד מחברות המכוניות ישנו דגם מסחרי של רכב חשמלי. אחד הפופולריים שבהם הוא ניסאן ליף{{הערה|1={{cite web | title = Nissan Leaf | url = http://www.nissanusa.com/leaf-electric-car/index | publisher = Nissan | accessdate = 13 August 2012}}}} של חברת "[[ניסאן מוטורס|ניסאן מוטורס]]", בעלת מנוע חשמלי בהספק של 107 כ"ס. מכונית זאת זכתה לתואר מכונית השנה בשנת 2011 עוד בטרם החלה להימכר. כמו כן, קיימת [[רנו פלואנס Z.E|רנו פלואנס]] של חברת "[[רנו|רנו"]] הצרפתית, שהסוללות שבה מותקנות (לפחות בגרסה הישראלית) באופן שיהיו שליפות באמצעות רובוט במספר דקות. חברת "[[BMW|BMW"]] החלה במכירת סדרת i החשמלית בסוף שנת 2013.
 
כלי רכב חשמליים נוספים הקיימים בשנת 2014 הם: פורד פוקוס אלקטריק, רנו זואי שמגיעה לטווח של 209 ק"מ לטעינה, מרצדס SLS AMG אלקטריק דרייב שמגיעה לטווח של 250 ק"מ בטעינה, ו[[בי. ואי.די אוטו|בי. ואי.די]] e6 הסינית שמתהדרת בטווח של 300 ק"מ לטעינה. ברכבי מיני: שברולט ספארק EV, ורנו טוויזי. וברכבי מיקרו סמארט פורטו ED.
שורה 81:
במכוניות אלו קיים גם מנוע חשמלי שמופעל על סוללות חשמליות נטענות, וגם מנוע בנזין ליצור [[חשמל]] שיכול לטעון את הסוללות (פועל כ[[גנרטור חשמלי|גנרטור]]) או להניע את המכונית כאשר הדבר נדרש. הדבר מכוון במיוחד למכוניות שנועדו לטווחי נסיעה ארוכים. דגמים לדוגמה שקיימים כיום בשוק הם ה[[טויוטה פריוס]] היפנית, ה[[שברולט]] וולט האמריקאית, ה[[אופל (יצרן רכב)|אופל]] אמפרה הארופאית, [[הונדה אקורד]] (נסועה חשמלית בין 16 ל-25 ק"מ), פורד C-MAX אנרג'י (מנוע חשמלי בהספק של 192 כוחות סוס), פולקסוואגן גולף פלאג אין, מיצובישי אאוטלנדר היברידי (נסועה חשמלית של כ-50 ק"מ), וקיה סול פלאג אין.
 
הקונספט של השברולט וולט מבוסס על שלושה מנועים וסוללה. שני מנועים חשמליים, מנוע בעירה שלישי, וסוללת ליתיום-יון בעלת הספק של 16 [[קילוואט שעה]]. המנוע החשמלי הגדול מייצר הספק של 149 [[כוח סוס]] (כ"ס), והוא האחראי העיקרי להנעת המכונית. המנוע החשמלי הקטן מייצר 49 כ"ס, ואילו מנוע הבעירה שמשמש כגנרטור נועד לטעון את סוללת הליתיום-יון לטווח נסיעה של כ-56 ק"מ נוספים - אך בשעת הצורך מאפשר לקבל עוד 80 כ"ס נוספים.{{הערה|חיים זרזר, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4092487,00.html שברולט וולט חשמלית - העתיד כבר כאן, בערך], 08.07.11, אתר ynet}}. על פי דיווחי החברה, צריכת הדלק הממוצעת של הוולט היא כ-100 ק"מ לליטר.{{הערה|{{ynet|ynet|מגיעה לארץ: שברולט וולט השיגה 231 ק"מ לליטר|4065078|6 במאי 2011}}}}.
 
נראה שזוהי אחת המגמות שאליה הולך השוק המסחרי בתחילת [[העשור הראשון של המאה ה-21|העשור הראשון של המאה העשרים ואחת]], מכיוון שטווח הסוללות האפקטיבי מוגבל, ועומד על פחות ממחצית מטווח נסיעתן של מכונית מונעת בנזין.
שורה 92:
 
נכון ל-2014, לא ידוע על רכב מסחרי נפוץ בשוק והנושא נתקל בבעיות מסוגים שונים ובעיקר, הקושי להבטיח מספר גדול של הפעלות בתנאי סביבה "אמיתיים" ולחזות את האמינות הצפויה באופן שיאפשר לתמחר נכון את ירידת הערך על רקע הירידה בביצועים כתלות במשך החיים של תא הדלק.
רכב המתודלק במימן טהור פולט מעט מזהמים לסביבה ומפיק בעיקר מים ואנרגיה (חום וחשמל ההופך לתנועה). אף על פי כן, הפקת המימן יוצרת מזהמים וגזי חממה, אלא אם המימן מופק בדרכים [[בר קיימא|בנות-קיימא]].{{הערה|1=[http://www.fueleconomy.gov/feg/fuelcell.shtml "Fuel Cell Vehicles",] ''Fuel Economy'', Retrieved on: 2008-11-03.}}.
 
=== סוללה שלא נטענת בחשמל המבוססת אבץ-אוויר ===
שיטה נוספת המבוססת על [[סוללת מתכת-אוויר#אבץ-אוויר|סוללת אבץ אוויר]] פותחה על ידי חברת "[[דלק חשמלי]]" מ[[ירושלים]]. בתהליך זה [[אבץ]] מתכתי מתרכב עם ה[[חמצן]] שבאטמוספירה. בראקציה זו נוצרת תחמוצת אבץ, בתהליך המשחרר אנרגיה. החיסרון של שיטה זו, הוא הצורך בהחלפת המצברים לאחר פריקתם, כיוון שלא ניתן לטעון אותם בחשמל. לשם כך יש להקים מערך של "תחנות דלק" שמחליפות את הסוללות. החלפת הסוללות אורכת כיום כ-10 דקות, אך החברה שואפת להגיע לשתי דקות. שיטה זו מתאימה יותר לחברות גדולות שיש להם מערך לוגיסטי מתאים לבצע את החלפות המצברים. השיטה נוסתה ב[[גרמניה]] בידי רשות הדואר הפדרלית. [[חברת החשמל]] הישראלית רכשה את הזיכיון לשימוש בדלק חשמלי במזרח התיכון.{{הערה|1=בר כוכבא-מדרשי, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3749 תמלא לי בבקשה מחסנית], באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]]}}. לשיטה זו פוטנציאל במנועים של מכשירים חד פעמיים כמו למשל טילי [[טורפדו]] ימיים. כיום שיטה זו איננה נפוצה.
 
==כלי רכב אחרים==
שורה 103:
'''אוטובוס חשמלי''' הוא [[אוטובוס]] המונע באמצעות מצברים הנישאים על ידי האוטובוס עצמו, בשונה מ[[טרוליבוס]] המונע באמצעות כבלי חשמל המתוחים לאורך מסלול האוטובוס בעיר.
 
ב[[צ'טנוגה]], [[טנסי]], [[ארצות הברית]] פועלים תשעה אוטובוסים חשמליים מונעי מצבר ללא תשלום מייצור מקומי אשר נכנסו לשירות כבר בשנת [[1992]].{{הערה|1={{cite web | title = Smart Communities Network: Transportation Success Stories | url = http://www.smartcommunities.ncat.org/success/chattano.shtml | author = David Crockett | accessdate = 13 August 2012}}}}.
 
בתחילת קיץ [[2000]] [[נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג]] החל להפעיל אוטובוס חשמלי של חברת [[מיצובישי]] המסוגל לשאת 16 נוסעים. בסתיו 2000 העיר [[ניו יורק]] החלה לבחון אוטובוס חשמלי מונע מצבר לצורכי הסעת ילדים לבית הספר. ב[[אולימפיאדת בייג'ינג (2008)]] נעשה שימוש בצי של 50 אוטובוסים חשמליים בעלי טווח נסיעה של 130 קילומטר. הסוללות באוטובוסים אלו הוחלפו בסוללות טעונות בתחנות ההטענה על מנת לאפשר נסיעה רציפה 24 שעות ביממה.{{הערה|1=[http://english.bit.edu.cn/col399/article.htm1?id=25756 BIT Attends the Delivery Ceremony of the 2008 Olympic Games Alternative Fuel Vehicles with its Pure Electric Bus]. Retrieved 15 August 2008.}}.
אוטובוס חשמלי ראשון בעל טעינה מהירה החל לפעול ב[[פומונה]], [[קליפורניה]], [[ארצות הברית]] בספטמבר 2010. אוטובוס זה יכול להיטען במלואו תוך פחות מעשר דקות.{{הערה|1=[http://www.proterra.com/index.php/mediacenter/companynews/proterra_launches_first_deployment_of_all-electric_zero-emission_buses/ Proterra Launches First Deployment of All-Electric, Zero-Emission Buses by Major Transit Agency]. Retrieved October 2011.}}.
 
===רכבת חשמלית===
'''רכבת חשמלית''' מונעת מצבר היא סוג של [[רכבת קלה|רכבת חשמלית]] המונעת באמצעות מצברים הנישאים על ידי הרכבת עצמה, בשונה מרכבת חשמלית המונעת באמצעות כבלי חשמל המתוחים לאורך הפסים. רכבות אלו נמצאות בשימוש היכן ש[[מנוע דיזל|הנעת דיזל]] קונבנציונלית או רכבת חשמלית אחרת יהיו בלתי ניתנות לשימוש. דוגמה לשימוש שכזה היא גוררת התחזוקה של רכבות חשמליות למקרים בהם אספקת החשמל החיצונית הופסקה, כמו זו שבשימוש [[הרכבת התחתית של לונדון|ברכבת התחתית של לונדון]].
 
שימוש נוסף לרכבת חשמלית מונעת מצבר הוא במתקנים תעשייתיים בהם רכבת העושה שימוש בכבלים חשמליים או בתהליך [[בעירה]] לצורך הנעה (כמו רכבת מונעת [[קיטור]] או דיזל) מהווה מפגע בטיחותי עקב סכנת פיצוץ או שריפה במקום סגור. רכבת חשמלית מונעת מצבר מועדפת גם במכרות בהם גז דליק עלול להיות מוצת.{{הערה|1={{cite book|last=Strakoš|first=Vladimír|author2=et al|title=Mine Planning and Equipment Selection |year=1997|publisher=Balkema|location=Rotterdam, Netherlands|isbn=90-5410-915-7|page=435}}}}.
 
===רכב חשמלי===
[[קובץ:Parking, Leonardo Club Hotel, Tiberias Tiberias P1010812.JPG|250px|ממוזער|עמדות טעינה למכונית חשמלית בחניון המכוניות החיצוני של מלון לאונרדו קלאב הוטל בטבריה.]]
'''רכב חשמלי''' הוא רכב המונע באמצעות מצבר הניתן להטענה.
על אף שלכלי רכב אלו [[תאוצה]] ו[[מהירות]] מקסימלית גבוהות, [[צפיפות אנרגיה|צפיפות האנרגיה]] הנמוכה של מצברים נטענים הנפוצים מסחרית בשנת [[2010]] בהשוואה לזו של [[דלק מאובנים|דלקי מאובנים]] גורסת כי כלי רכב אלו זקוקים למצברים גדולים המהווים נתח נכבד מ[[מסה|מסת]] הרכב, וזאת עדיין על מנת לספק טווח נסיעה יחסית קצר בין ההטענות. טעינה מחדש עלולה אף היא לקחת זמן רב. עבור נסיעות יומיות קצרות, פתרון הרכב החשמלי יכול להיות פרקטי כאשר טעינת המצברים מתרחשת, לדוגמה, בלילה או בזמן החנייה. נסיעות ארוכות יותר אפשריות כיום בשיטת החלפת המצברים על ידי התקנת תחנות ייעודיות כפי שמתבצע במספר מוקדים בעולם כגון [[ישראל]] ו[[טוקיו]].{{הערה|1={{cite web|url=http://www.betterplace.com/global-progress-japan|title=Better Places debuts EV fleet of taxis and opening of battery swap stations|publisher=betterplaces.com|date=|accessdate=2010-06-28}}}}{{הערה|1={{cite web|url=http://israel.betterplace.com/The_Solution/charge-spots-network/Pages/default.aspx|title=רשת עמדות טעינה|publisher=betterplaces.com|date=|accessdate=2012-08-12}}}}.
 
לרכב החשמלי פוטנציאל להורדה ניכרת בכמות פליטת המזהמים העירונית מכיוון שאינו פולט גזים רעילים.{{הערה|1={{cite web|url=http://earth2tech.com/2010/03/17/should-pollution-factor-into-electric-car-rollout-plans/ |title=Should Pollution Factor Into Electric Car Rollout Plans? |publisher=Earth2tech.com |date=2010-03-17 |accessdate=2010-04-18}}}}{{הערה|1={{cite web|url=http://www.electroauto.com/info/pollmyth.shtml |title=Electro Automotive: FAQ on Electric Car Efficiency & Pollution |publisher=Electroauto.com |date= |accessdate=2010-04-18}}}}{{הערה|1=http://www.cleanairnet.org/baq2003/1496/articles-58076_resource_1.doc}}.
הפחתת פליטות [[גז חממה|גזי החממה]] מכלי רכב על ידי שימוש בכלי רכב חשמליים תלויה באופן [[ייצור חשמל|ייצור החשמל]]. לדוגמה, בארצות הברית מעבר כלל האוכלוסייה לשימוש בכלי רכב חשמליים יוביל להפחתה של כ-30% מפליטות [[פחמן דו-חמצני|הפחמן הדו-חמצני]] מכלי רכב (לפי תמהיל הדלקים הנוכחי המשמש לייצור חשמל).{{הערה|1={{cite web|url=http://www.treehugger.com/files/2008/04/plug-in-hybrid-cars-co2-emissions-electricity-energy.php |title=Plug-in Hybrid Cars: Chart of CO2 Emissions Ranked by Power Source | publisher = TreeHugger|accessdate = 2010-04-18}}}}{{הערה|1={{cite web | url = http://www.eia.doe.gov/pub/oiaf/1605/cdrom/pdf/e-supdoc.pdf |title=Updated State-level Greenhous Gas Emission Coefficients for Electricity Generation 1998-2000 | publisher = Energy Information Administration | format = PDF | accessdate = 13 August 2012|archiveurl=http://web.archive.org/web/20030623143220/http://www.eia.doe.gov/pub/oiaf/1605/cdrom/pdf/e-supdoc.pdf|archivedate=23 June 2003}}}}{{הערה|שם=Eia.doe.gov|1={{cite web|url=http://www.eia.doe.gov/cneaf/electricity/epm/table1_1.html |title=Electric Power Monthly - Table 1.1. Net Generation by Energy Source |publisher=Eia.doe.gov |date= |accessdate=2010-04-18}}}}.
לפי תמהילי הדלקים הנוכחיים במדינות אחרות, ניתן לחזות כי מעבר לרכב חשמלי יוביל להפחתת פליטות דומות של כ-40% ב[[אנגליה]],{{הערה|1={{cite web|url=http://www.myelectriccar.com.au/co2.html |title=Less CO2 |publisher=My Electric Car |date= |accessdate=2010-04-18}}}}, כ-19% ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]{{הערה|1=[http://www.mckinsey.com/locations/greaterchina/mckonchina/pdfs/China_Charges_Up.pdf McKinsey Greater China]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ורק כ-1% ב[[גרמניה]].{{הערה|1={{cite web|last=Palm |first=Erik |url=http://news.cnet.com/8301-11128_3-10231102-54.html |title=Study: Electric cars not as green as you think | Green Tech - CNET News |publisher=News.cnet.com |date=2009-05-01 |accessdate=2010-04-18}}}}.
 
כלי רכב חשמליים מונעי מצבר צפויים להשפיע באופן ניכר על [[יצרני כלי רכב|תעשיית כלי הרכב]]{{הערה|1={{cite news|author=By Martin LaMonica |url=http://www.cnn.com/2009/TECH/02/02/electric.vehicles/index.html |title=Plotting the long road to one million electric cars |publisher=CNN.com |date=2009-02-02 |accessdate=2010-04-18}}}}
עקב יתרונות כגון הפחתת הזיהום העירוני והכללי, הפחתת התלות בנפט ובעליית מחירי הנפט הצפויה.{{הערה|1={{cite news|author=Terry Macalister |url=http://www.guardian.co.uk/business/2010/apr/11/peak-oil-production-supply |title=US military warns oil output may dip causing massive shortages by 2015 | Business |publisher=The Guardian |date= 2010-04-11|accessdate=2010-04-18 | location=London}}}}{{הערה|1={{cite news|author=Terry Macalister |url=http://www.guardian.co.uk/business/2010/feb/07/branson-warns-peak-oil-close |title=Branson warns of oil crunch within five years | Business |publisher=The Guardian |date= 2010-02-07|accessdate=2010-04-18 | location=London}}}}{{הערה|1={{cite web|last=Loveday |first=Eric |url=http://green.autoblog.com/2010/06/08/alg-predicts-gas-at-4-13-by-2013-residual-values-for-compacts/ |title=ALG predicts gas at $4.13 by 2013; residual values for compacts, hybrids to climb — Autoblog Green |publisher=Green.autoblog.com |date=2010-06-08 |accessdate=2010-07-16}}}}.
לפי אחת התחזיות, כלי רכב חשמליים יהוו כשליש מכלל מכירות כלי הרכב החדשים בשנת [[2020]].{{הערה|1={{cite web | url=http://www.ibtimes.com/articles/74753/20101022/green-cars-deloitte-electrci-vehicles.htm |title=Electric Vehicles to represent a third of global sales by 2020: Deloitte}}}}.
 
===כלי רכב חשמליים בעלי יעוד ייחודי===
ישנם סוגים רבים של '''כלי רכב חשמליים בעלי יעוד ייחודי''', החל מכלי רכב נפוצים כגון [[רכב גולף|רכבי גולף]], [[מלגזה|מלגזות]] ו[[טרקטורון|טרקטורונים]], וכלה ברכבי חלוקת חלב בארצות מסוימות{{הערה|1=[[:en:Milk float|Milk float - Wikipedia, the free encyclopedia]]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}} }}וב[[רכב חשמלי שכונתי|כלי רכב חשמליים שכונתיים]].{{הערה|1=[[:en:Neighborhood Electric Vehicle|Neighborhood Electric Vehicle - Wikipedia, the free encyclopedia]]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
 
===דו גלגלי===
שורה 142:
הקורקינט בעל כידון הדומה לזה של [[אופניים]], אך [[קוטר]] גלגליו לרוב קטן בהרבה מקוטר גלגלי האופניים. רכיבה על קורקינט חשמלי מתבצעת בעמידה, אך ניתן גם לשבת על ידי התקנת כיסא דומה לכיסא של אופניים.
 
השימוש בקורקינט חשמלי ב[[ישראל]] הוסדר בצו ביולי 2004. הצו מגדיר קורקינט חשמלי כרכב בעל שני גלגלים המורכבים בזה אחר זה, המונע במנוע חשמלי שהספקו לא עולה על 100 וואט, מהירותו לא גבוהה מ-12 קמ"ש, ומשקלו העצמי לא עולה על 12 ק"ג. על פי הצו, קורקינט כזה פטור מהחובות החלות על רכב ממונע על פי [[פקודת התעבורה]].{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Law_word/law06/TAK-6329.pdf צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה) התשס"ד], קובץ התקנות 6329, [[רשומות]], 14 ביולי 2004}}.
 
השימוש בקורקינט מכני בעל מנוע בנזין אסורה בישראל וכך גם קורקינט חשמלי בעל יכולות גבוהות מאלו המנויות בפקודת התעבורה. למרות זאת, בכבישי ישראל נעים אלפי קורקינטים כאלו בניגוד לחוק וללא שיש להם רישיון או [[ביטוח]] למקרה שהרכב ייפגע או שיפגע באדם אחר.{{הערה|{{nrg|נתן רון ודוד לסגולד|מה חשוב לדעת לפני שרוכשים קורקינט ממונע?|946/388|25/9/2009||}}}}. בספטמבר 2009 נהרג ב[[תל אביב]] רוכב על קורקינט חשמלי שהתהפך, ככל הנראה לאחר שפגע במראת צד של רכב חונה.{{הערה|{{nrg|אבי אשכנזי ונתיב נחמני|רוכב קורקינט התנגש ברכב חונה ונהרג|945/359|22/9/2009||}}}}.
 
משרד התחבורה מחרים מדי פעם קורקינטים ממונעים האסורים לשימוש בישראל, אולם הקורקינטים הממונעים שהוחרמו נמכרו ב[[מכרז]]ים לכל המרבה במחיר ללא הסדרה חוקית. בית המשפט העליון הביע תמיהה על מדיניות זאת בספטמבר 2010 ודרש להפסיקה לאלתר.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10021710.k05|סוג=רע"פ|עותר=|משיב=}}, סעיף 11}}.
 
====רכינוע (סגוויי) ====
שורה 172:
* אורך חיים מוגבל של המצבר, שמייקר את השימוש במכונית חשמלית.
* טווח נסיעה מוגבל. טווח הנסיעה הריאלי של רוב המכוניות החשמליות המשפחתיות ב-2016 עומד לכל היותר על כ-350 ק"מ{{הערה| Urban, Tim. The Elon Musk Blog Series: Wait But Why (Kindle Location 1703). Lioncrest Publishing}}, אך בדרך כלל לא עובר את 200 הק"מ, לעומת טווח נסיעה של בין 500–600 ק"מ למכונית בנזין, ובין 700–800 ק"מ למנוע דיזל.
* טווח הנסיעה מושפע מ[[טמפרטורה]]. בטמפרטורות נמוכות או גבוהות מדי הטווח יורד באופן משמעותי.{{הערה|[http://www.tashtiot.co.il/2014/03/27/מכונית-חשמלית-16/ מחקר חדש: מזג האוויר משפיע על טווח הנסיעה של כלי רכב חשמליים], פורטל תשתיות, תעשייה ואנרגיה}}.
 
==ראו גם==
שורה 193:
* {{TheMarker|אורה קורן|למה מהפכת הרכב החשמלי תקועה בישראל?|1.5979120|9 באפריל 2018}}
 
<div class="mw-content-ltr">
* [https://artsandculture.google.com/exhibit/EgJSqCsKftqVKA How electric vehicles transformed post in the 19th century,] [[Google Arts & Culture]], 2019
</div>
<div class="mw-content-ltr">
* {{סרטונים}} The Electric Car: A New Beginning - 1976 | [https://artsandculture.google.com/asset/the-electric-car-a-new-beginning-pt-1-ca-1976/ZQGZUFSGVisCcw Part 1] | [https://artsandculture.google.com/asset/the-electric-car-a-new-beginning-pt-2-ca-1976/QQFLfBKIgOA_RA Part 2] | [[Google Arts & Culture]], 2019
</div>