אוטוג'ירו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 17:
[[חואן דה לה סיירבה]] היה מהנדס [[ספרד]]י וחובב תעופה נלהב. בשנת 1921 הוא השתתף בתחרות עיצוב לצורך פיתוח [[מפציץ]] לצבא ספרד. דה לה סיירבה תכנן מטוס בעל שלושה מנועים, אולם בעת טיסת מבחן דממו מנועי המטוס והוא התרסק. בעיית כשל בפעולת מנוע המטוס הטרידה את לה סיירבה והוא החל לנסות ולפתח כלי טיס אשר יכול לטוס בבטחה גם במהירויות נמוכות. תוצאת הפיתוח הייתה האוטוג'ירו הראשון אשר טס בשנת 1923. לאוטוג'ירו הראשון היה גוף של מטוס עם מדחף בעל מנוע המותקן בחזית ומדחף עילי המותקן על תורן, וכן מייצב אופקי ואנכי.
 
שלושת הדגמים הראשונים של דה לה סיירבה (C1, C2 ו-C3) היו כלי טיס לא יציבים עקב פגמים מבניים ואווירודינמיים במדחפיהם. הדגם הרביעי של האוטוג'ירו, C4, היה הראשון לבצע טיסה מוצלחת ב-9 בינואר 1923 בשדה התעופה ב[[מדריד]]. ב-C4 היה ניתן לשנות את זווית כנפי המדחף העילי כדי לפצות על חוסר הסימטריה בעילוי. שלושה ימים לאחר טיסת הבכורה אירע כשל מנוע באוטוג'ירו, זמן קצר לאחר ההמראה וכלי הטיס נחת לאיטו בבטחה. אירוע זה אישש את מטרתו של דה לה סיירבה לבנות כלי טיס היכול לטוס גם במהירויות אופקיות נמוכות.
 
הדגם הרביעי של האוטוג'ירו, C4, היה הראשון לבצע טיסה מוצלחת ב-9 בינואר 1923 בשדה התעופה ב[[מדריד]]. ב-C4 היה ניתן לשנות את זווית כנפי המדחף העילי כדי לפצות על חוסר הסימטריה בעילוי. שלושה ימים לאחר טיסת הבכורה אירע כשל מנוע באוטוג'ירו, זמן קצר לאחר ההמראה וכלי הטיס נחת לאיטו בבטחה. אירוע זה אישש את מטרתו של דה לה סיירבה לבנות כלי טיס היכול לטוס גם במהירויות אופקיות נמוכות.
את הדגם השישי של האוטוג'ירו בנה דה לה סיירבה בסיוע של זרוע האוויר של צבא ספרד, זאת לאחר שכילה את משאביו בבניית חמשת הדגמים הראשונים. הדגם השישי (C6) טס לראשונה בפברואר 1925, כולל טיסה של 10.5 ק"מ אותם גמא ב-8 דקות, הישג משמעותי לכל מטוס מדחף באותה עת. זמן קצר לאחר פיתוח C6 קיבל דה לה סיירבה את הצעתו של התעשיין הסקוטי ג'יימס ג. ויר להקים את חברת אוטוג'ירו סיירבה (Cierva Autogiro Company) באנגליה, זאת לאחר שהדגים את יכולות כלי הטיס בפני שר התעופה הבריטי. בכך הפכה בריטניה למרכז העולמי לפיתוח האוטוג'ירו.
 
את הדגם השישי של האוטוג'ירו בנהנבנה על ידי דה לה סיירבה בסיוע של זרוע האוויר של צבא ספרד, זאת לאחר שכילה את משאביו בבניית חמשת הדגמים הראשונים. הדגם השישי (C6) טס לראשונה בפברואר 1925, כולל טיסה של 10.5 ק"מ אותם גמא ב-8 דקות, הישג משמעותי לכל מטוס מדחף באותה עת. זמן קצר לאחר פיתוח C6 קיבל דה לה סיירבה את הצעתו של התעשיין הסקוטי ג'יימס ג. ויר להקים את חברת אוטוג'ירו סיירבה (Cierva Autogiro Company) באנגליה, זאת לאחר שהדגים את יכולות כלי הטיס בפני שר התעופה הבריטי. בכך הפכה בריטניה למרכז העולמי לפיתוח האוטוג'ירו.
 
התרסקות אוטוג'ירו בפברואר 1927 בגלל כשל באחד מכנפי המדחף העילי, הוביל לשיפורים נוספים במבנה המדחף העילי ולפיתוחו של דגם שמיני (C8). ב-18 בספטמבר 1928 חצה הדגם השמיני של האוטוג'ירו את [[תעלת למאנש]] לראשונה והמשיך לסיור ברחבי אירופה.