איילין ברנן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Danielnovahov1 (שיחה | תרומות) |
Danielnovahov1 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 13:
גדלה בבית אירי בעל אמונה קתולית.
בתחילת דרכה הופיעה במחזות שבמסגרת "[[אוניברסיטת ג'ורג'טאון]]", שם עבדה ברנן.
== קריירה ==
התפרסמה לראשונה בשנת 1959 במחזמר "מרי סאנשיין הקטנה" בתפקיד שזיכה אותה בפרס התיאטרון העולמי.
שיחקה בסרט הקולנוע הראשון שלה ב-1967 "גירושין בסטייל אמריקאי", מאז אותו תפקיד הפכה ברנן לאחת משחקניות המשנה המבוקשות ביותר בתעשייה עם הופעות רבות בסדרות טלוויזיה.
שורה 23 ⟵ 25:
ב-1985 שיחקה במותחן המסתורין "[[רמז מסתורי]]" בתור גברת פקוק המסייעת לבעלה הסנטור המושחת.
בשנת 1990 שיחקה את ג'ודי אחותה של נורה בייקר ([[סוזן סרנדון]]) בדרמה האירוטית "כשגבר אוהב אשה". ב-[[1991]] התארחה ל-3 פרקים בסיטקום "[[בלוסום]]" של [[NBC]]. בשנת [[1996]] שיחקה ב[[סרט טלוויזיה|סרט הטלוויזיה]] של [[HBO]], "[[אם הקירות האלה היו יכולים לדבר]]", לצידן של [[דמי מור]], [[אן הייש]] ו[[סיסי ספייסק]].
בשנת 2001 התפרסמה באחת הסצינות הזכורות ביותר מסרט האימה בהפקתו של [[פרנסיס פורד קופולה]] "[[ג'יפרס קריפרס]]" בתור בעלת הבית המבודד מלא החתולים.
שורה 29 ⟵ 31:
ב-2005 השתתפה בתפקיד קטן בקומדייה המשטרתית המצליחה "[[איזו מין שוטרת 2]]".
== חיים אישיים ==
הייתה נשואה במשך שש שנים לדייוויד ג'ון למפסון. לברנן שני ילדים: פטריק כדורסלן לשעבר ושחקן טלוויזיה בהווה וסם, זמר.
ברנן חלתה ב[[סרטן השד]]. נפטרה ב-[[28 ביולי]] [[2013]] ממחלת [[סרטן שלפוחית השתן]].
| |||