רב נחמן – הבדלי גרסאות

===עביד איניש דינא לנפשיה===

{{ערך מורחב|עביד איניש דינא לנפשיה}}

אחד מחידושיו הוא הדין כי [[עביד איניש דינא לנפשיה]] ([[ארמית]]: עושה אדם דין לעצמו). על פי דין זה, יכול [[לקיחת החוק לידיים|ליטול את החוק לידיו]]. דין זה מתחלקת לשני יישומים מרכזיים: "במקום דאיכא פסידא" – כשיש הפסד מיידי, ו"במקום דליכא פסידא" – כשאין הפסד מיידי וניתן להמתין להכרעת-דין. ה[[תלמוד]] קובע כי במקום שיש הפסד, קיימת הסכמה כי מותר לאדם לעשות דין לעצמו; לדוגמה, אדם שמילא את חצר חברו בכדים, רשאי חברו לשבור אותם כדי לצאת ולהיכנס לחצרו שלו. לעומת זאת במקרה בו אין הפסד מיידי, נחלקו [[רב יהודה]] ורב נחמן: לשיטתו של רב נחמן, אף במקרה בו אין הפסד מיידי – אדם עושה דין לעצמו.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|כז|ב}}.}} ה[[רמב"ם]] פוסק להלכה כשיטתו של רב נחמן, וכותב: {{ציטוטון|יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח, הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה - אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף על פי שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין, לפיכך אם קבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין ודרשו ומצאו שעשה כהלכה ודין אמת דן לעצמו – אין סותרין את דינו}}.{{הערה|[[משנה תורה]], [[S:רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ב יב|הלכות סנהדרין, פרק ב', י"ב]]}} משמע מדבריו של הרמב"ם כי עשיית דין עצמאית היא מעשה רצוי, היות שכתב יש לאדם לעשות דין לעצמו.