הבדלים בין גרסאות בדף "המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי"

מ
 
===היסטוריה ימית===
תחום מחקר זה מדגיש את התפתחות יחסי האדם והים מאז השלבים המוקדמים ביותר של התפתחות הספנות, ה[[נמל]]ים והמסעות הימיים ועד לתקופות המודרניות. ההיסטוריה הימית מתמקדת בפעלם של אלה שחצו את הים עסקו בספנות מסחרית וב[[לוחמה ימית]] ובאוכלוסיות ועמים שהתיישבו לאורך החופים, הקימו מעגנים ונמלים וידעו לנצל את משאבי הים והחוף לכלכלתם ולתרבותם. לימוד מקורות עתיקים כגון תעודות, הספרות והשירה הקלאסית, [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובות]] ועדויות אחרות, בשילוב עם [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] תת-ימיים וחופיים, מאפשרים לשפוך אור על התרבויות הימיות במהלך התקופות ההיסטוריות. מן הטקסטים העתיקים אנו מקבלים מידע ראשוני על התפקיד שמילאו הים והספנות בהתפתחותן של תרבויות בעלות זיקה מתמשכת לים. דוגמה לכך הם סיפורי המסעות המפורסמים, כגון [[האיליאדה]] ו[[האודיסיאה]] ו[[ארגונאוטים|מסע הארגונאוטים]], או מסמכי [[הגניזה הקהירית]], המעשירים אותנו בידע גאוגרפי, טכנולוגי, פולחני ותרבותי אודות ספינות, נמלים ונתיבי שיט.
 
העדויות החומריות, המשלימות את המידע מן המקורות הכתובים, כוללות: שרידי מבנים בחופים, מתקני נמלים ושרידי תעשיות חופיות כגון: [[מלח בישול|מלח]], [[ארגמן]], [[דיג]] ו[[בריכת דגים|גידול דגים]]. העדויות ה[[איקונוגרפיה|איקונוגראפיות]] המציגות מוטיבים ימיים, בעיקר ספינות וחלקיהן, משתקפות בין היתר בחרותות, בציורי קיר, באתרי קבורה, בכלי חרס, ב[[מטבע]]ות ו[[חותם|חותמות]], וב[[פסיפס]]ים. עדויות מגוונות אלו תורמות אף הן רבות להבנת התרבויות הימיות. האתגר העיקרי של המכון ללימודי ים ע"ש ליאון רקנאטי הוא לחקור את הים התיכון בו התפתחו מעצמות ימיות, נמלים ונתיבי שיט.