חברת וולט דיסני – הבדלי גרסאות

ב-[[1984]], קבוצת האחזקות של בעל ההון סול שטיינברג הכריזו על הצעה ל[[השתלטות עוינת]] על הפקות וולט דיסני,{{הערה|שם=חמש}} מתוך רצון למכור את חלק מפעילותה.{{הערה|1=[http://www.nytimes.com/1984/06/12/business/highlights-of-struggle-for-disney.html HIGHLIGHTS OF STRUGGLE FOR DISNEY], ה[[ניו יורק טיימס]], ה-[[12 ביוני]] 1984.}} וולט דיסני הפקות קנתה את המניות של חברתו של שטיינברג - "Reliance"{{כ}} (11.1% ממניות החברה) כדי למנוע את השתלטותו. עם זאת, בעל מניות אחר הגיש תביעה על ערך המניה של דיסני ועל הניהול של דיסני לשמור על עמדות בעלי המניות. תביעה זו הייתה מיושבת בשנת [[1989]] עבור סכום כולל של 45 מיליון דולר מדיסני ו-Reliance.{{כ}}{{הערה|שם=חמש}}

 

סיד בס, איש עסקים אמריקאי, רכש 18.7% מכלל דיסני ב-[[1984]]. עם רכישה זו, בס והדירקטוריון הכניסו את [[מייקל אייזנר]] שעבד אז בחברת [[פרמאונט]] לתפקיד מנכ"ל החברה, ואת פרנק וולס שעבד אז בחברת [[האחים וורנר]] לתפקיד נשיא החברה. אייזנר הכריז כי החל בסרט "היחפן מבברלי הילס" ([[1985]]), חברת [[סרטי Touchstone]] נכנסת לתקופה של תפוקה מוגברת, בהם הוצאו לאור הסרטים "[[חטיפה נעימה]]" ([[1986]]), "מזל מזעזע" ([[1987]]), "[[אישה יפה]]" ([[1990]]) ולהיטים נוספים. אייזנר ניצל את הצלחתם של שוקי הכבלים והווידאו הביתי כדי לחתום על עסקאות ארוכות טווח לשיווק סרטי ותוכניות דיסני. בעסקאות אלה הופצו סדרות טלוויזיה מצליחות של דיסני ו-Touchstone כגון [[בנות הזהב]] ו[[שפץ ביתך]]. חברת וולט דיסני החלה להפיץ מהדורות מוגבלות של סרטיה בקלטות וידאו בסוף [[שנות השמונים]]. דיסני בהנהגתו של אייזנר רכשה את "KHJ" (המוכרת בתור "ערוץ 9"), שהייתה תחנת טלוויזיה עצמאית ב[[לוס אנג'לס]].{{הערה|שם=חמש}}