הבדלים בין גרסאות בדף "חיים ויצמן"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 4 חודשים
מ
בוט החלפות: פלסטינ, ,
(הוספת קישור לדרכון)
מ (בוט החלפות: פלסטינ, ,)
עוזר ויצמן נולד בכפר סיירניקי, והגיע למוטילי הסמוכה כדי ללמוד בישיבה. כאשר פגשה אותו רחל־לאה, דרשה מהוריה לבטל את ה[[שידוך]] שכבר נקבע לה, ולחתן אותה עם עוזר. היא הייתה בת 13 והוא בן 15 כשהתארסו. עוזר היה היהודי היחיד שנבחר לכהן כ"זקן הקהילה" ("סטרוסטה") של מוטילי.{{הערה|שם=רוז 10}} במוטילי היו אז כ-200 משפחות יהודיות ואילו רוב אוכלוסיית העיירה הייתה רוסית.{{הערה|שם=רוז 12}} עוזר ירש את העסק שלו מאביו: חטיבת עצים ושילוחם בתעלות ובנהרות על [[רפסודה|רפסודות]] ענקיות עד לנמל [[דנציג]].{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 14.}} המשפחה התגוררה על הגדה הימנית של הנהר, אזור מושבן של המשפחות המבוססות של העיירה, בבית עץ גדול שבו שבעה חדרים וחלונות גבוהים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 15.}} עוזר נפטר בשנת 1911, בתחילת שנות ה-60 לחייו, ואילו רחל־לאה נפטרה ב[[חיפה]] בשנת 1939, בגיל 87.{{הערה|שם=רוז 12|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 12.}}
 
חיים היה השלישי מבין 15 הילדים שילדה אמו, מתוכם נשארו בחיים 12 שגדלו והתבגרו: שבע בנות וחמישה בנים.{{הערה|שם=רוז 10}} רבים מהם התבלטו, בהם ה[[כימאי]]ם [[משה ויצמן]] , [[אנה ויצמן]] ומאשה ויצמן, הרופאה [[מינה ויצמן]] וה[[מוזיקאי]]ת [[גיטה דוניה-ויצמן]]. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי.
בגיל 4 החל ללמוד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]".{{הערה|שם=רוז 12}} אחד ממוריו, רבי אברהם מטלנסקי, היה משכיל וחובב ציון, והוא האחראי גם על פגישתו הראשונה של ויצמן עם מדע ה[[כימיה]], כאשר הביא לכיתה ספר לימוד בנושא בשפה העברית. מגיל חמש חי ויצמן אצל הורי אמו, מיכאל יחיאל ופרומה, במשך שלוש שנים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 13.}} רק בגיל 11 החל ויצמן לדבר [[רוסית]].{{הערה|שם=רוז 12}} בסתיו 1885 עבר ללמוד בגימנסיה של [[פינסק]] הסמוכה,{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 17.}} שם בלט בלימודי הכימיה וה[[מדעים]].
במשך כשלוש שנים התגורר יחד עם אחיו המבוגר ממנו, פייבל, אצל משפחה שהייתה מיודדת עם משפחת ויצמן. כאשר קיומו מחוץ לבית הפך לנטל, החל ללמד את בנו של אחד מעשירי העיר, בתמורה למגורים בביתו וסכום כסף שהספיק למימון לימודיו.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 18.}} בפינסק הצטרף אל חוגי הציונים הצעירים והחל בפעילות ציונית.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 19.}} בגיל 15 ייסד בעירו אגודה בשם "[[שפה ברורה]]", שמטרתה הייתה קידום [[תחיית הלשון העברית]]: הנחלת הדיבור ה[[עברית|עברי]]{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 6: לאביו, כתב ויצמן אך ורק בעברית.}} להמוני היהודים. הוא נמנה עם חוג הפעילים ה[[ציונות|ציונים]] בעיר, לצד אישים כ[[יהודה לייב ברגר]], מרדכי מאיר שְטְרִיק וצבי הירש הילֶר.
ב-2 באפריל 1921 ביקר ויצמן לראשונה באמריקה. יהודי ניו יורק ערכו לכבודו קבלת פנים נרגשת לאורך הרחובות שהובילו אל מלון "קומודור". לאחר מכן נערכה לכבודו קבלת פנים באולם העירייה. אל ויצמן התלוו בביקור [[אלברט איינשטיין]] ואוסישקין. לאחר שבועיים שבמהלכם הבין כי אין סיכוי להסכמה עם הציונים האמריקנים, החליט לנתק את מגעיו עם ברנדייס. הוא הודיע על הקמת משרד של קרן היסוד באמריקה ופתח בגיוס הכסף. ביוני זכה בניצחון מוחץ בהצבעה בוועידת הסתדרות ציוני אמריקה ב[[קליבלנד]], מה שהביא להתפטרותו של ברנדייס מתפקידו. ויצמן נפגש עם נשיא ארצות הברית, [[וורן הרדינג]], וערך מסע הסברה ברחבי צפון אמריקה במטרה לגייס כסף לקופת קרן היסוד. בתחילת יולי שב לאנגליה.{{הערה|שם=רוז 134}}
באוגוסט 1921 הושלם הנוסח הסופי של כתב המנדט, שוויצמן נטל חלק בניסוחו. באותו חודש הגיעה ללונדון משלחת של [[ערביי ארץ ישראל]] ונשארה בעיר במשך כשנה. חברי המשלחת סירבו להיפגש עם ויצמן פנים אל פנים, אולם בהתערבותו של צ'רצ'יל אורגנה פגישה משותפת, שלא הסתיימה בהצלחה.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק י, עמ' 138.}}
בנובמבר 1921 קיים שיחות בביתו של [[ג'יימס דה רוטשילד]] בלונדון עם [[ריאד א-סולח]]. השיחה עסקה בשתי טיוטות להסדר בין היהודים והערבים בארץ ישראל, שאחת מהן הוכנה על ידי [[איתמר בן-אב"י]], תוך התייעצות עם סולח עצמו, והאחרת על ידי מזכיר ההנהלה הציונית בלונדון, אולם הצדדים לא הגיעו להסכם מפורש.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאיתהפלסטינית 1918–1929]]''', עמ' 91.}}
 
באביב 1923 הגיע ויצמן שוב לאמריקה, ותר אותה בלוויית [[פליקס ורבורג]] ו[[לואי מרשל]], נשיא [[הוועד היהודי-האמריקאי]], אותו פגש לראשונה בוועידת השלום בוורסאי ויצר איתו קשרי ידידות קרובים. המסע הסתיים בהצלחה גדולה וגויסו במהלכו סכומי כסף נכבדים. בין השנים 1923–1928 ביקר ויצמן בארצות הברית שש פעמים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק יא, עמ' 142–143.}}