מפרש שמש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמא של גולן (שיחה | תרומות) ←גשושיות מפרש שמש ששוגרו: המסלול לא עלה, האקצנטריות עלתה. בגדול הגובה הממוצע ירד, אבל יש הבדל בין האפוגיאה והפריגיאה |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1, \1 ב\2 |
||
שורה 34:
* בשנת 2010 שיגרה יפן את הגשושית הניסיונית [[איקרוס (גשושית)|איקרוס]] לעבר כוכב הלכת [[נוגה]], והיא הייתה הראשונה להשתמש במפרש שמש כמערכת ההנעה המרכזית שלה במסע בין-פלנטרי{{הערה|Elizabeth Howell, [http://www.space.com/25800-ikaros-solar-sail.html Ikaros: First Successful Solar Sail], Space.com, May 07, 2014|שמאל=כן}}. מפרש השמש של הגשושית יוצר מחומר שמשנה את בהירותו. אם משנים את הבהירות באזורים שונים במפרש, כך התנע הנמסרת שונה, ולכן המפרש יכול לשנות כיוון{{הערה|[https://m.ynet.co.il/Articles/5534105?&tb_cb=1 להקיף את כדור הארץ בגשושית מפרש]}}.
* בשנת 2015 נשלחה בהצלחה לחלל הגשושית LightSail {{אנ|LightSail}} מטעם [[האגודה הפלנטרית]], שהכח המניע שלה היה לחץ הקרינה. ניסיון פתיחת המפרש הצליח, והגשושית אף שלחה תמונת סלפי.
* ב-25 ביוני 2019 הגשושית [[Lightsail 2]] של האגודה הפלנטרית, שוגרה על גבי משגר פאלקון כבד כחלק ממשימת STP-2. הגשושית עצמה היא בגודל של כקופסת נעליים, ומפרשה בגודל של כזירת איגרוף לאחר פריסה. הגשושית מצוידת ב[[גלגל תנע]]{{אנ|Reaction wheel}} מה שמאפשר לה יכולת פנייה של 90 מעלות. הפנייה תגרום לכך שחלק מהמפרש יקבל פחות תנע, וכך למעשה יגדיל את גובה השיוט של הגשושית. אם וכאשר גובה השיוט אכן יעלה, אזי יוכח שמפרש השמש עובד ומנצל את [[לחץ קרינה|לחץ הקרינה]] לתנועה והאצה{{הערה|[http://www.planetary.org/blogs/jason-davis/difference-between-lightsails.html What's the Difference between LightSail 1 and LightSail 2?]|שמאל=כן}}. ב-31
==תכנונים עתידיים==
| |||