מודרניזם קטלאני – הבדלי גרסאות

תקופת השקט הפוליטי היחסי שכונתה "[[אל טורנו פסיפיקו]]" הביאה לשגשוגו המהיר של מעמד ה[[בורגנות]] העשירה, במיוחד בברצלונה (בראשם ה[[תעשיין]] העשיר [[אוסביו דה גואל]], [[פטרון (אומנות)|פטרונו]] של האדריכל [[אנטוני גאודי]]). עובדה זו, יחד עם המגרשים הגדולים שנוצרו כתוצאה מתכנון רובע אישמפלה, סיפקו עבודה בקנה מידה גדול לאדריכלים. הבורגנים, ובפרט בעלי הבתים הפונים לשדרות הראשיות של הרובע, [[פסץ' דה גראסיה]] והדיאגונל, ביקשו להרשים את עמיתיהם בחזיתות מרשימות. עם זאת, היצירתיות האדריכלית שהוגבלה במידת מה בעיצוב החזיתות פרצה בעיצוב מתחמים מוסתרים יותר כ[[ארובה|ארובות]] שעל הגגות, ה[[אורווה|אורוות]] וה[[מרתף|מרתפים]], שחלקם משמשים כיום כמוזאונים. במקביל, חיפשה ספרד כאומה להחיות את סגנונה המקורי ה"[[מורים|מורי]]" באמצעי בנייה חדישים, תוך אימוץ מקומי של רעיונות [[אדריכלות נאו-מורית|האדריכלות הנאו-מורית]]. מתיחת קווים מאפיינים של הסגנון כגון עיטורים מהצומח וצבעניות רבה, תוך החירות שמאפשרים חומרי בנייה מודרניים כבטון, פלדה וזכוכית, הניבו את רעיונות המודרניסטה.