הצבעים הלאומיים של ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בהכזרת->בהכרזת - תיקון תקלדה בקליק
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
שורה 11:
===במקרא===
הציון הראשוני לשימוש בצבעים סמליים אלו על ידי בני ישראל נמצא עוד בתורה ב[[ספר במדבר]]:
{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל-כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדֹרֹתָם; וְנָתְנוּ עַל-צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל '''תְּכֵלֶת'''. לט וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם|מקור={{תנ"ך|במדבר|טו|לז|מ}}.|מרכאותמירכאות=כן}}
 
פרשה זאת, שנכנסה ל[[תפילה (יהדות)|תפילה היהודית]] (ב[[קריאת שמע]]), קובעת כי צבעי ה[[ציצית]] יהיו תכלת ולבן{{הערה|1=הלבן אינו נכתב במפורש אך הוא צבע הבד מימנו מיוצרת הטלית והציצית וכך גם קובעת הלכה}}, אך כיום לא נהוג לצבוע את הפתיל בתכלת מפני שלא יודעים איך להפיק את הצבע המיוחד בצורה המקראית.
[[קובץ:Karaite_Tsitsit.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציצית עם פתיל תכלת בקשירה לפי מנהג היהודים הקראים]]
התכלת והלבן לא שימשו רק בטלית ובציצית כי אם גם בבגדי הכהנים{{הערה|1=את בגדי הכהנים ניתן לראות באתר [מכון המקדש]}} ובבית המקדש: התורה מצווה על בני ישראל להכיל את הצבע תכלת בבגדי הכהן בתוך החושן האפוד והמצנפת
{{ציטוט|תוכן=וְעָשִׂיתָ אֶת-מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת|מקור={{תנ"ך|שמות|כח|לא}}|מרכאותמירכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=וְעָשִׂיתָ חשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ|מקור={{תנ"ך|שמות|כח|טו}}|מרכאותמירכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל-פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל-הַמִּצְנָפֶת אֶל-מוּל פְּנֵי-הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה|מקור={{תנ"ך|שמות|כח|לז}}|מרכאותמירכאות=כן}}
 
עם היציאה ל[[גלות (יהדות)|גלות]] ודעיכת הלאומיות היהודית הופסק השימוש בצבעים אלה כצבעי לאום והומר בשימוש קהילתי-דתי. את הדבר ניתן לראות בשירת ימי הבניים ובגמרא.
שורה 25:
[[התנועה הציונית]] המתחדשת רצתה להפוך את היהודים הגלותיים לעם, ועל כן פנתה לסמלי העבר שסביבם רצתה לאגד את העם. תמורה זאת הובילה לשינוי חשוב מאוד בשימוש בתכלת ובלבן, והם הפכו בעיקר לצבעי התנועה הציונית. בין הסמלים שאומצו על ידי התנועה היו שאומצו ברישמיות והיו סמלים אחרים שאומצו באופן בלתי פורמלי, גם הצבעים התכלת ולבן אומצו על ידי התנועה הציונית באופן בלתי פורמלי. הראשון שהתייחס לצבעים אילו כצבעי הלאום היה המשורר היהודי האוסטרי [[לודוויג אוגוסט פרנקל|אברהם אלעזר]]
בשנות ה-60 של [[המאה ה-19]] העלה אברהם את הרעיון להשתמש בצבעים התכלת והלבן בדגל של עם ישראל משום שאלו הצבעים ב[[טלית]] אשר בה מתעטף היהודי בתפילה. את רעיונותיו העלה אברהם בשירו "צבעי ארץ יהודה" משנת [[1864]]: {{ציטוט|תוכן=צבעי הארץ האהובה הם
תכלת-לבן הם גבולות יהודה;|מרכאותמירכאות=כן}}
[[קובץ:Il rlz85.gif|ימין|ממוזער|100px|דגל בראשון לציון, שנת 1885 (שיחזור משוער)]]
 
שורה 35:
 
{{ציטוט|תוכן=בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז הייתה אחת... באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה הם צבעיו? הן דגל אין לנו. הרעיון הזה הכאיבני מאוד. צריך ליצור את הדגל. ואולם באיזה צבעים נבחר?{{ש}}
והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל. לבן כחול. הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו - טלית זו היא סמלנו. נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול לבן ומגן דוד מצויר עליו. וכך בא לעולם דגלנו הלאומי.|מקור={{HebrewBooks|[[דוד וולפסון]]|כיצד נולד דגלנו הלאומי?|41738|'''ספר המועדים''', עמ' 432|עמוד=443}}|מרכאותמירכאות=כן}}
 
הצבעים הללו שימשו גם יהודים (בעיקר ציונים) בחו"ל: סמל ה[[ג'וינט]] (אף על פי שהוא אינו ארגון ציוני), תג הכתף של אנשי [[הבריגדה היהודית]] הייתה בצבעים אלו בתוספת צהוב.