חוק העבד הנמלט 1793 – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאותמירכאות=כן|תוכן=סעיף 3. יהא זה אף חוק, כי כאשר אדם המוחזק בעבדות בכל מדינות ארצות הברית, או כל טריטוריה מצפון-מערב או דרום לנהר אוהיו, תחת החוקים אשר שם, ימלט לכל חלק אחר ממדינות או טריטוריות אלה, האדם שלו הוא חב עבדות או שרות, סוכנו או עורך דינו, הוא בעל סמכות לתפוס או לעצור את הנמלט מעבדות, ולהביאו אותו בפני שופט של אחד מבתי המשפט הפדרליים של ארצות הברית, היושב או קיים באותה מדינה, או בפני כל שופט, בעדות שבעל-פה או בתצהיר שנגבה ואושר בידי שופט של כל מדינה או טריטוריה, ולפיו האדם שנתפס או נעצר הוא אכן עבד או [[שפחה]] שנמלטו, החייב שרות או עבודה לתובע אותו או אותה, תהא זו חובתו של שופט ליתן אישור לתובע שכזה, או לסוכנו, או עורך דינו, אשר יהא בו די כדי להעביר את הנמלט מעבדות אל המדינה או הטריטוריה ממנה הוא או היא נמלטו.