יאיר חיים בכרך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
{{רב
| שם = הרב יאיר חיים בָּכָרָך
| שם בשפת המקור =
| תמונה = [[קובץ:Havat.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = שו"ת
| כינוי =
| תאריך לידה עברי = [[ה'שצ"ח]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרומית הקדושה}} [[ליפניק על הבצ'ווה|ליפניק]], [[כתר בוהמיה]]
| תאריך פטירה עברי = [[א' בטבת]] [[ה'תס"ב]]
| מקום פטירה = {{דגל|האימפריה הרומית הקדושה}} [[וורמס]]
| מקום קבורה = {{דגל|גרמניה}} [[בית העלמין בוורמס]], [[ריינלנד-פפאלץ]]
| תאריך לידה = [[1638]]
| תאריך פטירה = [[1 בינואר]] [[1702]]
| מקום פעילות =
| השתייכות =
| תחומי עיסוק =
| תפקידים נוספים =
| רבותיו =
| תלמידיו = רבי [[דוד אופנהיים (רב)|דוד אופנהיים]]
| בני דורו =
| חיבוריו = '''
}}
הרב '''שמעון יאיר חיים בַּכָרָךְ'''{{הערה|כך מופיע שמו ב[[ממורבוך]] של קהילת וורמייזא. נדפס בתוך '''[[קבץ על יד]]''' ג (תרמ"ו), [https://tablet.otzar.org/he/pages/?&restore=1&pagenum=22&book=406 עמ' 22].}} (מכונה על שם חיבורו '''חַוֹת יאיר'''; [[ה'שצ"ח]], [[1638]] – [[א' בטבת]] [[ה'תס"ב]], [[1 בינואר]] [[1702]]) שימש כרב ב[[קובלנץ]], [[מיינץ]] (מגנצא) ובסוף ימיו ב[[וורמס]] ([[יהדות וורמס|וורמייזא]]). היה מגדולי ה[[אחרונים]] ב[[אשכנז]].
שורה 27:
אביו היה רבי [[משה שמשון בכרך|משה שמשון]], [[אב"ד]] ו[[דרשן]] בוורמייזא וב[[פראג]], וכונה "רב המדינה"; נפטר בוורמייזא ב[[כ"ט בניסן]] [[ה'ת"ל]] ([[1670]]). סבו אבי-אביו היה רבי [[אברהם שמואל בכרך]], דרשן בפראג ורבן של העיר וורמייזא ומדינת [[פפאלץ]], ומחבר הספר '''שמן המאור'''.
אשתו של רבי אברהם שמואל, סבתו של רבי יאיר חיים, הייתה [[חוה בכרך]] (1585–1652), בתו של הרב [[יצחק כ"ץ (רב)|יצחק כ"ץ]] רבן של [[וינה]], [[ניקלשבורג]] ו[[מורביה]] כולה, נכדת ה[[מהר"ל מפראג]], ואחות רבי [[נפתלי הכהן כ"ץ]] מ[[לובלין]] ורבי חיים הכהן כ"ץ רבן של ניקלשבורג, [[פרנקפורט דמיין]], [[פוזנא]] ומורביה, וראש ישיבה ב[[פראג]]; חוה בכרך הייתה למדנית נודעת, חידשה הלכות, וסופר עליה שהייתה מתפלפלת בהלכה עם תלמידי אביה. היא
אמו הייתה בתו של רבה של [[מורביה]].
===נעוריו ונישואיו===
נולד בשם חיים ב[[ליפניק על הבצ'ווה|לייפניק]] שב[[מוראביה]] בשנת [[ה'שצ"ח|שצ"ח]] (1638); לפי טענה אחרת, נולד בעיר מאהרישברוד בשנת [[ה'שפ"ח]] ([[1628]]). השם "יאיר" נוסף לו לאחר מחלה. בגיל 12 עבר לוורמייזא יחד עם אביו, שהחל לכהן כרב הקהילה בעיר. בשנת [[ה'תי"ג]] נישא לדינה מ[[פולדה (עיר)|פולדא]] (נפטרה שנתיים אחריו, ב[[כ"ד בטבת]] [[1704]]). בגיל 23 [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] ב[[פרנקפורט]], ולאחר כשנה
===שהותו בוורמייזא===
לאחר פטירת אביו בשנת [[ה'ת"ל]] שימש תקופה מסוימת כממלא מקומו, אך לא נתמנה כרב באופן רשמי. במקומו, בחרה קהילת וורמייזא ברבי [[אהרן תאומים]] כאב"ד העיר. רבי יאיר חיים חיבר מאוחר יותר ספר ביקורת חריף על חיבורו של הרב תאומים "מטה אהרן", פירוש ל[[הגדה של פסח]], אולם הוא לא הוציא את הספר לאור, ואסר לפרסמו גם בעתיד. בהקדמה לאחד מספריו גולל הרב בכרך את סיפור המחלוקת בינו לבין הרב תאומים, אך לא הדפיס את ההקדמה וגם עליה הטיל איסור לפרסום. חלקים מדבריו התפרסמו בכל זאת ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], במאסף "ביכורים" של [[אהרן ילינק]]{{הערה|ראו ב[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=67&letter=B ערך עליו באנצ' היהודית].}}. על אי-מינויו לרבנות וורמייזא כתב הרב בכרך בשו"ת שלו כי לא מקובל היה למנות למשרה רמה זו אדם שהוא בעל-הבית פשוט, ולכן לא היה ראוי למנותו לתפקיד{{הערה|חות יאיר רל, עמ' ב, מצוטט במבוא ל'''מנהגים דק"ק וורמיישא''' ([[מכון ירושלים]], תשמ"ח), עמ' 55.}}.
הוא שהה
הרב בכרך לא האריך ימים ברבנותו, ונפטר כעבור שנתיים, ביום א' טבת [[תס"ב]] (1701), והוא בן שישים וארבע שנים. הוא נטמן ב[[בית העלמין בוורמס|בית העלמין העתיק בוורמייזא]]. על מצבתו נחקק: "שמו נשמע בתורה ובחכמה כעקביא, אשר עליו העזרה ננעלת, "יאיר נתיב" בחבוריו ותשובותיו, אשר השיב לכל נפש משכלת"{{הערה|[http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=177&safaid=6 תמונת מצבתו באתר מיי צדיק]{{קישור שבור|26 בדצמבר 2017}}}}. ===הכרה===
רבי יאיר חיים חיבר כארבעים ספרים בתחום ה[[הלכה]], והחשוב והמוכר שבהם הוא [[שו"ת]] '''
בהקדמתו מתנצל המחבר על שגיאות שאולי נפלו בדבריו מחמת התלאות הרבות שעבר, וקורא לעצמו "אפר כירה" שאינו יכול להתגאות; למרות זאת, הוא כותב כי החליט לפרסם את מכתביו, לשם שמיים.
מלבד גדולתו כרב וכפוסק, נחשב הרב בכרך גם כ[[שליח ציבור]] מומחה: רבי [[יוזפא שמש]] כתב עליו, {{ציטוטון|כי לא נמצא בקהילתינו חזן כמוהו, הן בידיעת פירוש המחזור עם כל הכוונות כי הוא חריף ובקי ולמדן גדול וחשוב, והן בחזנות בניגוני החזנות השייכים לימים נוראים, כי הוא אומן גדול באומנות החזנות ויש לו קול נעים}}.{{הערה|[[יוזפא שמש]], '''מנהגים דק"ק וורמיישא''' ([[מכון ירושלים]], תשמ"ח), סימן קל"ג בהגהה. נאמר שם שכיוון שלא היה ש"צ מומחה כמותו נבחר כש"צ בשחרית יום א' של [[ראש השנה]] ובמוסף [[יום הכיפורים]] שנת [[ה'תל"א]], אף על פי שהיה [[אבלות (יהדות)|אבל]] על אביו. בקשו ממנו להיות ש"ץ אף ב[[תפילת גשם]] במוסף שמיני עצרת, אך הוא סירב מפני האבלות (שם סימן קפד).}}
המורה והסופר חתן [[פרס ישראל]] הרב [[יהושע בכרך]] הוא מצאצאיו, ובבית אחד מנכדיו שביישוב הנוקדים נמצאת ספרייה ובה כתבי יד מקוריים של הרב יאיר בכרך{{הערה|לפי הרשום בספרייה זו, נרצחו אשתו ושלש בנותיו בפוגרום, והוא כתב על כך שיר קינה.}}. בהקדמתו לספר "חות יאיר" ביקש רבי יאיר חיים כי צאצאיו יוציאו לאור כתבים רבים נוספים שלו שלא יכול היה להדפיס בגלל הצרות והתלאות הרבות שעבר ונדודיו הרבים; בהתאם לכך, דאג יהושע בכרך להוסיף בספרי סבו חלקים חסרים רבים שמצא בכתבי יד שנשמרו בספרייתו, והוציאם לאור.
==דרכו התורנית וחיבוריו==
הרב בכרך היה במובנים רבים פוסק מקורי, וכתביו מראים על סגנון עצמאי{{הערה|לדוגמא ראו דבריו בחות יאיר סוף סימן קנ"ה: {{ציטוטון|ואף כי [[הטור]] ו[[הרא"ש]] הלכו בדרך התוספות דפסקו כך - מכל מקום הרשות בידי לומר על אבוהון דכולהו, שהוא התוספות, שצריך לעיין"}}.}}. הוא נודע גם בידיעותיו הכלליות ובמדעים שונים כ[[מתמטיקה]] ו[[מוזיקה]]. על מחויבותו לאמת כתב בפתח אחת מתשובותיו: {{ציטוטון|כתב [[אריסטו|ראש הפילוסופים היוני]]: אהוב [[סוקרטס|סקראט]], אהוב [[אפלטון]], רק האמת אהוב יותר
על אף שהעריך את חשיבותה של תורת הנסתר וכתב "שהיא בלי ספק נשמת התורה", לא עסק הרב בכרך בלימוד הנסתר וחשש "כי הדרך להגיע אל ידיעתה מסוכן מאד", ועדיף "לעמוד על עקרי הדת ומשפטי המצוות"{{הערה|'''חות יאיר''', סימן ר"י.}}. כמו כן התנגד בחריפות ל[[פלפול]] מוגזם{{הערה|''חות יאיר''', סימן קכ"ד.}}.
שורה 55 ⟵ 57:
כתב מספר מאמרים על [[אסטרונומיה]] מנקודת מבטה של ספרות [[חז"ל]], אך היות שחש שהוא אינו בקי דיו בתחום, שרף את כל כתביו בעניין זה ואף ייעץ לידידו: "אל תוסף עוד ראות פני בחקירות בחכמה זו, כי איתי הייתה, ולרוב יגיעה ומיעוט השגה שלחתיה לנפשה; וגם אתה עשה כן"{{הערה|'''חות יאיר''', סוף סימן רי"ט.}}.
=== פסקיו ===
מפסיקותיו הידועות:
* אל לבת לומר [[קדיש]] על אביה, אף כשאין לו בנים{{הערה|http://www.daat.ac.il/daat/tfila/kadish/legufo-2.htm, '''חות יאיר''', סימן רכ"ב.}}.
שורה 77 ⟵ 80:
* לייב.
* מלכה.
* לא ידוע
* חיים.
== מתלמידיו ==
* רבי [[דוד אופנהיים]], בעל השו"ת "נשאל דוד"{{הערה|1=שלמה רסקין, '''קברי צדיקים באשכנז''', ([[גרמניה]] [[2004]]) עמ' 100.}}
==לקריאה נוספת==
| |||