נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית – הבדלי גרסאות

נציבויות דומות קיימות במעל ל-45 מדינות ברחבי העולם, הן חלק מהתנועה לזכויות אדם ופועלות בהתאם ל[[אמנת זכויות הילד|אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד]]. במדינת ישראל, נציבות פניות ילידם ונוער בהשמה חוץ ביתית מהווה יחידה עצמאית באחריות שר [[משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים|העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.]]

 

 

החקיקה מחייבת כי בנציבות יהיה מנגנון בירור שיאפשר לילדים ובני נוער המצויים במשפחות אומנה או בפנימיות או במסגרות חוץ ביתיות אחרות, להתלונן באופן עצמאי, פרטי וחופשי, בלא כל חשש מפגיעה בעקבות הגשת התלונה. ילדים ובני נוער יכולים לפנות לנציבות במגוון אמצעים כגון טלפון, רשתות חברתיות, הודעות כתובות או קוליות בוואטסאפ, מייל, בדואר או הגעה למשרדי הנציבות.

 

 

 

מי שטרם מלאו לו 18 שנים או שטרם מלאו לו 20 שנים והוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו בסעיף 252(ג1) לחוק הביטוח הלאומי, בתכנית לימודים בהיקף של 20 שעות לפחות ושולב במשפחה אומנת או בכל מסגרת חוץ ביתית אחרת כגון פנימייה או הוסטל.

 

 

 

בשנת 1991 אשררה ישראל את [[אמנת זכויות הילד|האמנה בדבר זכויות הילד]] כאמנה בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של ילדים ובני נוער.

במרץ 2018 נכנסו לתוקף תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית), תשע"ט-2019, המפרטות אודות זכות הפנייה לנציבות פניות ילדים ונוער, חובת פרסום פרטי הממונה על התלונות במסגרות חוץ ביתיות, דרך הגשת התלונה, אופן הבירור, אופן ההודעה על ממצאים ועוד.

 

 

נציבויות פניות ילדים החלו להתפתח בשנות השבעים של המאה העשרים ופועלות כיום באופנים שונים במעל ל45 מדינות ברחבי העולם.

 

 

 

* חוק האומנה- https://he.wikipedia.org/wiki/חוק_אומנה_לילדים

 

 

 

* פלד, אמיר ובנבנישתי רמי. (2010). זכות התלונה של ילדים בהשמה חוץ- ביתית- רציונל ומתווה של מנגנון למימושה. זכויות הילד והמשפט הישראלי: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב. 245.

 

 

 

* נציבות פניות ילדים ונוער באתר משרד הרווחה- https://www.gov.il/he/departments/units/molsa-children-complaint-commission

* דו"ח ועדת המשנה בנושא השמה חוץ ביתית (פברואר 2003) https://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Global/DOCHASAMA.pdf