הבדלים בין גרסאות בדף "זכויות האישה"

נוספו 2,974 בתים ,  לפני 4 חודשים
בוועידה הוצג מנשר שחיברה אליזבת קיידי סטנטון, "הצהרת העמדות", שדרש להכיר בזכויות השוות לאלה של הגברים. סטנטון השתמשה בשפת הכרזת העצמאות של ארצות הברית כדי לקשור את המאבק על זכות הנשים לבחור לחירות האמריקאית: "אנו מתייחסים לאמיתות הבאות כמובנות מאליהן: שכל הגברים והנשים נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולחיפוש אחר האושר". הסעיף התשיעי שדרש להכיר בזכות הבחירה לנשים היה היחיד שעורר מחלוקת, והצליח להתקבל בזכות תמיכת הפעיל בתנועה לביטול העבדות, האפרו-אמריקאי, [[פרדריק דאגלס]]. דאגלס כתב בהמשך את הסיסמה "לזכות אין מין, לאמת אין צבע". החל מ- 1851, נושא זכות ההצבעה לנשים הפך לנושא המרכזי במאבק של תנועת הנשים בארצות הברית.{{הערה|Buhle, 1978
[https://books.google.com/books?id=ukXENIk2uSkC&pg=PA90 p. 90]}}
 
בשנת 1851 נפגשה [[אליזבת קיידי סטנטון]] עם [[סוזן ב. אנתוני]]. שתי הנשים פעלו במרץ לקידום מעמד האשה וכן למען ביטול העבדות בארצות הברית והקימו ארגונים שונים לקידום נושאים אלו. בשנת 1866, הן יזמו הקמת האגודה האמריקאית לשוויון זכויות (American Equal Rights Association), אשר נאבקה למען שוויון זכויות הן לנשים והן לאפרו-אמריקאים.
 
[[פמיניזם בממלכה המאוחדת|בבריטניה ניהלו הנשים את המאבק לזכותן לבחור]] בתהליך ארוך במאה ה-19 להרחבת זכות הבחירה לגברים שהתבססה עד אז על רכוש באמצעות חוקי [[רפורמה]]. בשנת [[1871]] הוקמה האגודה הלאומית לזכות הבחירה לנשים NSWS) National Suffrage Women Society) בהנהגתה של [[לידיה בקר]], אשת מדע ממנצ'סטר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Elizabeth Crawford|שם=The Women's Suffrage Movement: A Reference Guide 1866-1928|מקום הוצאה=Oxford|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2003|עמ=43}}}} חברי הוועד האחרים כללו את הלן בלקברן, [[מיליסנט פוסט|מיליסנט פוקט]], ג'סי בוצ'רט, אווה מקלארן, מרגרט ברייט לוקאס, פריסילה ברייט ברייט מקלארן [[פרנסס פאוור קובי|ופרנסס פאוור קוב]] . <ref>{{Cite news|url=http://spartacus-educational.com/Wcentral.htm|title=Central Committee of the National Society for Women's Suffrage|work=Spartacus Educational|access-date=2018-01-05|language=en}}</ref> אשה בולטת אחרת שהצטרפה למאבק הייתה [[ג'וזפין באטלר]] שעמדה בראש התנועה נגד מיסוד הזנות ו[[סחר בנשים]]. הפעילות הבריטיות זכו גם כן לתמיכת [[ליברליזם|חוגים ליברליים]] ואף לתמיכת חלק [[איגוד מקצועי|מהאיגודים המקצועיים]]. הוגה הדעות [[ג'ון סטיוארט מיל]] יצא נגד נורמות הפגיעה בזכויות נשים ובעצמאותן בחיבורו "[[שעבוד האישה]]" (1869). בחיבור זה הוא טוען בעד זכות בחירה לנשים וזאת על מנת שיגנו על זכויותיהן. בנוסף כיהן כנשיא הארגון הסופרג'יסטי הבריטי, NSWS.{{הערה|שם=:1|{{צ-ספר|מחבר=Sophia A. Van Wingerden|שם=The Women's Suffrage Movement in Britain, 1866-1928|מקום הוצאה=NY|מו"ל=Palgrave Macmillan|שנת הוצאה=1999|עמ=16}}}} בשנת 1870 ייסדו [[לידיה בקר]] ו- Jessie Boucherett, את "הירחון למען הצבעת נשים" (Women's Suffrage Journal).שפעל במשך 20 שנה עד למותה של בקר בשנת 1890.
 
==זכויות האישה בישראל==