זכויות האישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 62:
 
חלק מהנאורות של [[עידן האורות]] באירופה, כחלק מהמאבק לשיחרור [[עבד]]ים, [[אריסות|אריסים]], שחורים ואף [[יהודי]]ם הייתה המודעות לכך שגם נשים הן בני-אדם הזכאיות לזכויות בזכות עצמן. אחד מאלו שביטא זאת היה ה[[פילוסוף]] ה[[צרפתי]] [[המרקיז דה קונדורסה]] בחיבורו "התוכנית לציור היסטורי של קדמת הרוח האנושי". אולם את הפמיניסטית [[אולימפ דה גוז']] שהציעה את "הכרזת זכויות האישה והאזרחית" (Déclaration des Droits de la Femme et de la Citoyenne) הובילו אל הגיליוטינה לעריפת ראשה. כאשר [[הקומונה הפריזאית]] הראשונה החליטה ב-[[1792]] על [[זכות הצבעה]] אוניברסלית, היא שללה אותה מנשים.
[[קובץ:Mary Wollstonecraft by John Opie (c. 1797).jpg||ממוזער|[[מרי וולסטונקראפט]]]]
 
הסופרת והפילוסופית הבריטית [[מרי וולסטונקראפט]] נחשבת לתאורטיקנית הפמיניסטית הבריטית הראשונה ולאחת מאמהות הפמיניזם הליברלי. היא ידועה בעיקר בזכות ספרה משנת 1792: "A Vindication of the Rights of Woman" ("הגנה על זכויות האישה"), שנכתב בעקבות [[הצהרת זכויות האדם והאזרח]]. וולסטונקראפט טענה כי הנשים ראויות לחינוך ההולם את מעמדן בחברה, כי הן חיוניות לאומה כיוון שהן מחנכות את הילדים וכי הן יכולות להיות "חברות" לבעליהן ולא רק רעיות. במקום להתייחס לנשים כאל קישוט בחברה או כאל רכוש שסוחרים בו בנישואין, טענה וולסטונקראפט כי הן בני אדם הראויות כגברים לאותן זכויות יסוד. היא התנגדה לטענות של ז'אן ז'אק רוסו, שרצה למגר את החינוך הנשי. וולסטונקראפט הצהירה כי הסיבה לטיפשותן ולשטחיותן של נשים רבות, לא נבעה כתוצאה ממחסור מולד במוח, אלא מפני שהגברים מנעו מהן גישה לחינוך. לפיכך התייחסה אל הנשים הללו כאל "חיות מחמד" וכאל "צעצועים".
 
===המאה ה-19===