נותן טעם לפגם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}}, \1עניין, \1היות ש |
|||
שורה 16:
==== מקור ההשוואה בין נבלה לנותן טעם לפגם ====
עוד נחלקו הראשונים כיצד לומדים מדרשת נבילה שהסריחה ואינה ראויה כלל לאכילת אדם,
לעומת זאת, דעת ה[[ר"ן]]{{הערה|מסכת עבודה זרה דף לב' עמוד ב}} שדין תערובת איסור פגום בהיתר נלמד ישירות מדין נבילה. שכן סברת התורה להתיר נבילה המסרחת היא משום שהאוכלה אינו נהנה כלל מאכילתו, וכך הדבר גם בתערובת איסור פגום בהיתר, שאין כל הנאה מן האיסור כיוון שלא הוסיף שבח לתערובת.<ref>ה[[נפקא מינה]] בין שתי השיטות תבוא לידי ביטוי במקרה שנפלה כמות גדולה של איסור פגום מעט לתוך קדרה המכילה מאכל כשר, כך שייתכן שתוספת הכמות מסבה הנאה לבעל המאכל יותר משהטעם הפגום במעט מיסב לו צער.
שורה 40:
== נותן טעם לפגם בכלים ==
ב[[פרשת מטות]] מסופר שכשחזרו חיילי ישראל מ[[מלחמת מדין|המלחמה במדיין]], שעליה צוּוו כנקמה על [[חטא בעל פעור|חטא בנות מואב ומדיין]], צווה עליהם [[אלעזר הכהן]] [[הכשרת כלים|להכשיר]] את כלי מדיין ששללו בתום המלחמה, היות
נחלקו ה[[תנאים]] רבי מאיר ורבי שמעון האם ציווי זה תקף גם לאחר שטעם האיסור הבלוע בכלים נפגם, היות
{{ציטוט|תוכן='''מאי טעמא דרבי מאיר?''' [מה טעמו של רבי מאיר שנותן טעם לפגם אסור] '''גמר מגיעולי עובדי כוכבים, גיעולי עובדי כוכבים לאו נותן טעם לפגם הוא? ואסר רחמנא, הכי נמי לא שנא''' [למד מגיעולי גוים. בגיעולי גוים הטעם היוצא מהם פגום, ובכל זאת צוותה התורה להכשירם, כך הדבר בכל איסור שנפגם, שאסור]. '''ואידך? כדרב הונא בריה דרב חייא, דאמר רב הונא בריה דרב חייא: לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא, דלא לפגם הוא''' [והשני, רבי שמעון, סובר כדעת רב הונא בנו של רב חייא, שהתורה לא דרשה להכשיר אלא קדרה שבישלו בה איסור באותו היום]|מקור=תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סז עמוד ב|אנגלית=}}
שורה 61:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
|