פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
בוט החלפות: \1צורכי\2, \1מירכאות\2, העלייה
נוהגים לעשות בשבת זו סעודה ושמחה קטנה (הנקרא 'קידוש') לאחר תפילת מוסף, ולהזמין את כל בני העיר לקידוש. כדי שיברכו את החתן בברכת [[מזל טוב]], שכן ברכה מתוך הנאה ושמחה נאמרת בחפץ מלא ורצון שלם{{הערה|רמב"ן בראשית כה, לד}} . מנהג זה מופיע כבר בדברי רבי שלמה בן אדרת, ה[[רשב"א]], תלמיד רבנו יונה והרמב"ן, נולד בברצלונה שבספרד בשנת ד"א תתקצ"ה (1235) ונפטר שם בשנת ה"א ע' (1310){{הערה|משמרת הבית על תורת הבית בית ז שער ב דף ו עמוד ב}}.
 
יש שכתבו שהמקור למנהג זה הוא בפרקי דרבי אליעזר:{{ציטוט|מקור=פרקי דרבי אליעזר, פרק יז|מרכאותמירכאות=כן|ראה שלמה שמדת גמילות חסדים גדולה לפני הבורא ברוך הוא, וכשבנה בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים. והיו ישראל הולכים בשבתות, ויושבים בין שני שערים הללו.
והנכנס בשער חתנים, היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו:
"השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות"... כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. {{ש}}
ומיום שנחרב בית המקדש, התקינו חכמים ז"ל, שיהיו חתנים ואבלים הולכים לבית הכנסת ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו, ורואים את האבל ויושבים לארץ, כדי שיצאו כל ישראל ידי חובתן בגמילות חסדים. ועליהם הוא אומר: ברוך אתה ה', נותן שכר טוב לגומלי חסדים}}
=== מזמרים לחתן ===
בפוסקים מופיע שנוהגים בשבת זו לזמר לחתן{{הערה|באור הלכה קלו, א}} כיום נוהגים לזמר לחתן לאחר העליההעלייה לתורה ויש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות. יש הנוהגים (בעיקר בקהילות החסידיות) לזמר לחתן גם בשבת בבוקר בדרכו לבית הכנסת. וגם בסיום התפילה כל הקהל יחדיו מלוה את החתן לביתו בשירה ובזימרה{{הערה|חופת ציון עמ' תפ"א}}
יש מי שכתב בטעם המנהג על פי המבואר בזוהר (תרומה קמ"ה, א), שמכניסים את החתן לחופה בשירות ותשבחות, ובעליה לתורה יש מעין אותו אור שבחופה, לכן משוררים באותו שעה{{הערה|הרב [[בן ציון מוצפי]] ספר חופת ציון, עמ' תע"ג}}.
בעדות אשכנז חוגגים שבת זו בשבת שקודמת לשבוע שחלים בו הנישואים. יש שכתבו הטעם משום המבואר בזוה"ק (זוהר חלק ב' פ"ח, א) שכל השבוע מתברך משבת קודש, לכן יש חשיבות לשבת שלפני הנשואין כי אז הזמן שהשפע כבר מוכן, רק יורד כל דבר בזמנו, ולכן בשבת מודה החתן ומשבח לה' על השפע וברכה שבא כבר אז בשבת, וכל אחד בא ומברך אותו, ומסייע זכות הרבים לזכות בברכה ושפע, ומודים ושמחים ומשבחים אלקינו ית"ש על חסדיו{{הערה|אוצר כל מנהגי ישורון סי' ט"ז סע' ד'. תשובות והנהגות כרך ב סימן רב}}.
 
עוד כתבו בטעם מנהג השמחה בשבת לפני הנישואין, שהוא על פי המבואר בגמ' (כתובות ח), שניתן לומר ברכת שהשמחה במעונו עוד לפני החתונה, מהזמן בו מכינים את צורכי סעודת החתונה. כי השמחה על הקמת בית בישראל מתחילה כבר בהכנת צרכיצורכי החתונה. אמנם כיום לא נוהגים כך כמבואר בבית יוסף (אבה"ע ס"ב), משום שחסרה שמחה, אבל בשבת שלפני וודאי מרגישים את השמחה, ולכן מנהג תימן לומר בשבת זו את ברכת 'שהשמחה במעונו'. בנוסף קשה לאדם להגיע לשמחה בבת אחת, לכן צריך להתחיל את השמחה בשבת לפני{{הערה|הרב שטזנר, ספר שערי נישואין פרק ב}}.
 
בקרב יוצאי ספרד נוהגים לחגוג את שבת החתן בשבת שלאחר הנישואים, בתוך ימי השבע ברכות, יחד עם שבת ה[[שבע ברכות]]. שכן חתן דומה למלך נאמר לאחר החתונה.