הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין זאב (שיר)"

מ
בוט החלפות: \1מירכאות\2
מ (בוט החלפות: \1מירכאות\2)
[[קובץ:Yankale Rotblit.JPG|ממוזער|מחבר השיר, [[יענקלה רוטבליט]]]]
[[קובץ:Yair Rosenblum (cropped).jpg|ממוזער|המלחין, [[יאיר רוזנבלום]]]]
'''בנימין זאב''' (ב[[אינציפיט|מילותיו הראשונות]]: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא [[זמר עברי|שיר עברי]] שחיבר [[יענקלה רוטבליט]], הלחין [[יאיר רוזנבלום]] ושרה [[רבקה מיכאלי]]. זהו אחד מקומץ שירים בעברית העוסקים בדמותו של חוזה מדינת היהודים, [[בנימין זאב הרצל]].{{הערה|בין השירים האחרים העוסקים בהרצל או מתייחסים לדמותו בצורה מהותית: "הרצל" ("הרצל וכל האדונים הנכבדים"), שכתב [[יורם טהרלב]], הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה [[להקת גייסות השריון]] (1972); "ציונות בלי מרכאותמירכאות", שכתב [[דן אלמגור]], הלחין [[שלמה ארצי]] וביצעו ארצי ו[[חנן יובל]] (1973); "למה לא אוגנדה", שיר-מערכון של [[שלישיית מה קשור]] (2002); "גבי ודבי" ("היפ הופ ציוני") של להקת [[הדג נחש]] (2003); וכן אלבומו של רוטבליט "מדינת היהודים".}} השיר התפרסם במקור בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]<!-- כנראה 1972? --> במדורו ה[[סאטירה|סאטירי]] של רוטבליט בעיתון "[[הארץ]]", "שחק אותה", וכעבור שנתיים הולחן על ידי רוזנבלום עבור תוכנית היחיד של מיכאלי "שעות נוספות", ב[[מנהל מוזיקלי|ניהולו המוזיקלי]] של [[אלכס וייס]],{{הערה|{{הארץ|בן שלו|מכונת הלהיטים שאיש (כמעט) אינו זוכר|1.1522616|14 באוק׳ 2011}}.}} שעלתה בקיץ [[1974]]. מיכאלי, קומיקאית ובדרנית, הגישה את השיר ב[[שירה דיבורית]] בסגנון [[קברט]]י.
 
השיר נכתב קרוב ל-70 שנה אחרי מותו של הרצל וכרבע מאה לאחר [[קום מדינת ישראל]] (והמופע של מיכאלי הועלה זמן לא רב לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], שהייתה אירוע טראומטי בתולדות המדינה). שנים אחדות קודם לכן, בראשית 1969, הוכנס ל[[מחזור (מטבע)|מחזור]] שטר ב[[עריך|עֲרִיךְ]] הגדול ביותר עד אותה עת – 100 [[ל"י]] – אשר נשא את דיוקנו של הרצל.{{הערה|שטר זה פתח את הסדרה השלישית של הלירה הישראלית (סדרה האישים). ראו [https://www.boi.org.il/he/Currency/PastNotesAndCoinsSeries/Pages/Default.aspx#Top קטלוג שטרות ומעות מהעבר]: סדרה ג' של הל"י - סדרת האישים, התשכ"ט - 1969, באתר [[בנק ישראל]].}} ה[[דובר (שירה)|דובר]] בשיר מביט ביראת כבוד בדיוקנו של הרצל הנשקף אליו מן השטר: "אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה / אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה". הוא מתאר אותו בחיבה "יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה", בהתייחס לזקנו האיקוני, ותוהה: מאיפה יש לו כוח להיות חוזה?". הוא פונה להרצל ישירות בגובה העיניים – בשמו הפרטי,{{הערה|בנימין זאב הוא [[שמות ביהדות|צירוף שמות יהודי]] מקובל (על פי [[ברכת יעקב]] ל[[בנימין]]: {{הדגשה|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף|{{תנ"ך|בראשית|מט|כז|קצר=כן}}}}). הרצל, בן למשפחה [[התבוללות|מעורה בחברה הכללית]] ב[[אוסטרו-הונגריה]], גדל ופעל ב[[גרמנית|שפה הגרמנית]], והשם הפרטי שהשתמש בו היה תאודור, אולם בדברי ימי הציונות מקובל לקרוא לו גם בשמו העברי.}} וב[[משלב דיבורי]]{{הערה|בצורת [[הציווי החדש]] – "תשטוף" ולא "שטוף", "תביט" ולא "הבט".}} – ומבקש: "תשטוף את העפר מן העיניים,{{הערה|זוהי פרפרזה על הביטוי "[[wikt:מי יגול עפר מעיניך|מי יגול עפר מעיניך]]".}} בנימין זאב / תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב / ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?", וזאת בהתייחס למצבה של המדינה שחזה עוד בספריו "[[מדינת היהודים]]" (1896) ו"[[אלטנוילנד]]" (1902).