צרעה מזרחית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ניסוי הצרעות בחלל: תקלדה |
|||
שורה 53:
קן הצרעות כולל מספר תופעות פיזיקליות יוצאות דופן: בניית החלה בכיוון כוח המשיכה של כדור הארץ, תופעות אקוסטיות וחשמליות הקשורות לחלה, תקשורת אקוסטית, שמירת החום ומיזוג האוויר בקן ועוד. תופעות אלה הובילו לניסוי החלל הישראלי הראשון שנערך מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] בעזרת [[התעשייה האווירית לישראל]] ו[[נאס"א]] ובחן בניית קן צרעות בחלל, בתנאי חוסר כבידה. יוזמי הניסוי, קיוו כי ניתן יהיה למצוא קשר בין התנהגות הצרעות וסימפטומי [[מחלת נסיעה|מחלת הנסיעה]] ממנה סובלים רוב האסטרונאוטים בימים הראשונים לאחר שיגור המעבורת, כתוצאה מתנאי מיקרו כבידה.{{הערה|שם=IAMI|[http://www.iami.org.il/projectsN.htm ניסוי הצרעות בטיסת אנדוור]}}
במסגרת הניסוי הוטסו 230 צרעות ו-120 פופאות (זחלים). קבוצה נוספת של צרעות וזחלים נבדקה במקביל על הקרקע, כקבוצת ביקורת. עקב תקלה במערכת המים לאחר השיגור, חוו הצרעות עליה חדה בלחות, ומים התחילו להצטבר במתקן הניסוי. הטמפרטורה הגבוהה גרמה לעובש ומזון הצרעות נרקב. כיוון שהאסטרונאוטים חששו לפתוח את המתקן ולשחרר את הלחות (תוך סכנה לשחרור צרעות במעבורת), הוצע לשחרר מעט את הברגים, דבר שבוצע רק ביום השלישי לטיסה. אולם, רוב האוכל כבר היה לא אכיל{{הערה|שם=יהודה|{{ynet|יהודה בלו|צרעה מזרחית על מעבורת חלל|3218157|19 בפברואר 2006}}}} כתוצאה מכך מתו 202 צרעות ו-103 פופאות. הצרעות הנותרות איבדו את חוש הכיוון ועמדו חסרות תנועה ללא
== לקריאה נוספת ==
| |||