ראובן לוין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קצת חסר טעם |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 20:
}}
הרב '''ראובן הלוי לוין''' ([[תקע"ז]]-[[ה' באב]] [[תרמ"ז]]) היה רבה של [[דווינסק]] שב[[לטביה]] ו[[
==תולדות חייו==
נולד ב[[סמרגון]] לרב אברהם הלוי לוין. היה תלמיד הרב [[אריה לייב שפירא]]. כיהן כרב (או אב"ד בלבד) ב[[לֶבאדוֹבֶה]]{{הערה|בדרך בין [[מינסק]] ל[[וילנה]] היום ב[[רוסיה הלבנה]], ובעבר הייתה במחוז וילנה ב[[ליטא]]. ראו [http://www.tivon-lib.co.il/1503/ כאן] על העיירה}},[[איוויה]]{{הערה|ראו [http://www.vilna.co.il/89223/%D7%90%D7%99%D7%95%D7%95%D7%99%D7%94 כאן] עליה.}}, [[איליה (בלארוס)|איליה]]{{הערה|ראו [http://www.vilna.co.il/89223/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94 כאן] תולדות העיירה.}}, [[ניסוויז']]{{הערה|במחוז מינסק ברוסיה הלבנה.}},
הרבה להשיב לשאלות שהופנו אליו מרבני דורו. על דרכו ההלכתית כתב בשו"ת "ראש לראובני":
שורה 31:
{{ציטוטון|אין דרכי לומר סברות חדשות שאינם מוכרחים [בגמרא], ו[ש]בראשונים אין מבואר כן; ו[כי] כעורה זו מה שפירשו לנו הראשונים שמימהם אנו שותים?!}} (בסימן י', עמוד א' בדף י"ט){{ש}}
{{ציטוטון|ואני אין דרכי מעולם לומר סברות חדשות. רק במוכרחין בגמרא או מדברי הראשונים.}} (סימן י"א, עמוד ב' בדף כ'){{ש}}
{{ציטוטון|סברות חדשות שלא מצינו זאת בראשונים - לא אמרינן.}} (סימן כ', עמוד א' בדף מ'){{ש}}
{{ציטוטון|ואין לצאת מדברי הראשונים בסברות מנפשינו, אשר אין להם שורש בגמרא.}} (בסימן כ"ב, עמוד א' בדף מ"ה){{ש}}{{ציטוטון|וחלילה לפרש דברי ראשון כדי להביא ראיה לסברה חדשה, ולעשות דברי ראשון לא כפשטא דגמרא.}} (שם בעמ' ב'){{ש}}
מכתביו יצא לאור שו"ת "ראש לראובני". תשובותיו נמצאות בספרים מגדולי זמנו ובקבצים תורניים כגון: "נחל משה", שו"ת "תפארת זיו" לרב זאב וואלף טורבאוויץ, [[ורשה]] [[תרנ"ו]] וברוקלין [[תרצ"ט]]; "דברי שלום" לר' ליב שלום זינובר;
הרב לוין תמך בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. ב[[י"ט באלול]] [[תרמ"ג]] כתב מכתב ל[[תלמיד חכם]] שהתנגד להתעוררות ל[[יישוב ארץ ישראל]], כי היא מונהגת על אנשים רחוקים מקיום תורה ומצוות. וכך הוא כותב: {{ציטוט|תוכן=ובנידון ישיבת קרקע בארץ הקדושה, לא ידעתי טעם מעלת כבוד תורתו שממאן בדבר, כי אני שמחתי מאד בהתעוררות זו, כי לדעתי היא כוונת הגמרא (מגילה יז, ב) כי קבוץ גליות יהא, שהקרקע תתן פירותיה לישראל, ואחר כך תשכון שאר הברכות ואחר כך בן דוד, יעויין שם. ומה שנתהוה ביה שערוריה באנשים היושבים על הקרקע, - לדעתי מעשה שטן הוא, כדי להשבית המלאכה הנ"ל. ולדעתי יעזר איש רעהו וחזק יאמר לאחיו. ואולי יקוים כעת מאמר חז"ל ונזכה לביאת משיח.|מקור=שיבת ציון ב', עמ' 3|מרכאות=כן}}
==קשריו עם הרב קוק==
היכרותו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] עם הרב ראובן הלוי לוין החלה זמן קצר לאחר [[בר מצווה|בר המצווה]] כששמע שנבחר להיות רבה של דווינסק, העיר הגדולה הסמוכה לעיירתו גרייבה, וביקש מאביו שיביאו לפני ר' ראובן. השפעתו של ר' ראובן על הרב קוק הייתה רבה ומה שלמד ממנו היווה את היסוד לדרך לימודו ופסיקתו. בין השאר אמר לו ר' ראובן ש{{ציטוטון|כל סברא שבעולם היא חשודה. היא צריכה להיות מפורשת [בגמרא או בראשונים], או כמעט מפורשת.}}. השפעתו עליו, הביאה לידי כך שבעת לימודיו בישיבת וולוז'ין העדיף את שיעוריו של [[הנצי"ב]] ששיטת לימודו דומה לזו של ר' ראובן, על פני שיעוריו של הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] עם שיטת החקירות והסברות.
הראי"ה קוק סיפר שר' ראובן סירב להשיב תשובות ממקום הנופש שלו בקיץ כשהוא ללא [[ספר]]ים, בניגוד ל[[חת"ם סופר]], ועל כך אמר ר' ראובן לרב קוק: {{ציטוטון|בדרך כלל אנו 'נפגשים' בתשובות שונות, ורק בתשובות מיערגן{{הערה|מעון הקיץ של החת"ם-סופר.}} דרכינו נפרדות... אין הן דומות לתשובות שנכתבו בביתו בפרשבורג.'''}}
| |||