הבדלים בין גרסאות בדף "חפץ חיים (קיבוץ)"

הוסרו 39 בתים ,  לפני 5 חודשים
חלוקה לנושאים, פסקאות בסדר כרונולוגי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(חלוקה לנושאים, פסקאות בסדר כרונולוגי)
}}
[[קובץ:HAFETSHAIM2012.jpg|ממוזער|250px|חדר האוכל של הקיבוץ, משמש את בית ההארחה הפועל במקום]]
'''חָפֵץ חַיִּים''' הוא [[קיבוץ]] [[דתי לאומי|דתי-לאומי]] ליד [[גדרה]],. היישוב נוסד ב-[[25 באפריל]] [[1944]] והוא היישוב הראשון שהקימה תנועת [[פועלי אגודת ישראל]]{{הערה|1=ד"ר [[זאב וילנאי]], "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, 1956}}. הקיבוץ הוא חלק מ[[מועצה אזורית נחל שורק]] ומונה כיום כ-530 תושבים{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/settlements/Pages/default.aspx?mode=Yeshuv יישובים וחלוקות]. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.}}.
 
== הקמת הקיבוץ ==
הקיבוץ מונה כ-530 תושבים{{הערה|[https://www.cbs.gov.il/he/settlements/Pages/default.aspx?mode=Yeshuv יישובים וחלוקות]. באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.}}.
מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצהחברי בפתחהגרעין תקווהביקשו מנתהלקיים כשבעהקיבוץ מייסדיםהשומר שגרו[[תורה]] באוהליםו[[מצוות]] ומקפיד בייחוד על [[המצוות התלויות בארץ]], גםבהתאם בימילהנחיות הקרהשל והגשם[[החזון איש]]. כעבורהקיבוץ זמן־מהנקרא העירייהעל־שם ביקשההספר שיעזבו"[[חפץ אתחיים המקום(ספר)|חפץ היותחיים]]" שלאלרבי הייתהישראל-מאיר להםהכוהן בעלותמראדין עלבשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ הקרקעלפטירתו.
== היסטוריה ==
מקימי הקיבוץ היו עולים מ[[יהדות גרמניה]] שהצטרפו לציונות בעקבות [[מאורעות תרפ"ט]] ב-[[1929]] ו[[עליית הנאצים לשלטון]] ב-[[1933]]. העולים התיישבו באופן זמני בשתי קבוצות הכשרה ב[[כפר סבא]] וב[[פתח תקווה]], לקראת הקמת קיבוץ. הקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות שלא הייתה להם בעלות על הקרקע.
 
אימוהקבוצה בפתח תקווה מנתה כשבעה מייסדים שגרו באוהלים, גם בימי הקרה והגשם. כעבור זמן־מה העירייה ביקשה שיעזבו את המקום היות שלא הייתה להם בעלות על הקרקע. אמו של אחד החברים, יצחק וייל, קנתה [[פרדס|פרדסים]] בסביבת [[רחובות]], ובחנוכה הם עברו לשם והתגוררו באוהלים. התנאים היו קשים - חום מחניק, צפיפות, ותעסוקה דלה שהובילה לחוסר־פרנסה. כמו כן, חיכוכים נוצרו בין הרווקים לבין בעלי־המשפחות לגבי הוצאות משק־הבית, אך למרות חבלי־הלידה הרבים, נבנו צריפים ונרכשו בעלי־חיים, והחברים עברו הכשרות חקלאיות והתכוננו לקראת העלייה לקרקע. לאחריה, הקיבוץ כמעט והתפרק בתום כל שנת־שמיטה, אך הצליח לשוב ולעמוד על רגליו.
 
== מקור השם ==
הקיבוץ נקרא על־שם הספר "[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]]" לרבי ישראל-מאיר הכוהן מראדין בשל הערכת חברי־הקיבוץ את הרב ובשל סמיכות הקמת הקיבוץ לפטירתו.
 
== העלייה לקרקע ==
את אדמות קיבוץ חפץ חיים קנתה [[הקרן הקיימת|הקרן הקיימת לישראל]] ועליהן התיישב הקיבוץ כפר סאלד ב-[[15 באוגוסט]] [[1937]] במסגרת מבצע [[חומה ומגדל]]. לאחר מספר שנים עברו תושבי המקום, ב-[[13 בנובמבר]] [[1942]], ל[[אצבע הגליל]], ל[[כפר סאלד]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/aretz/273009.html חוות שנלר]", מתוך "טבע וארץ", מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?") באתר "סנונית"}}.
 
שנה וחצי לאחר מכן עברו חברי גרעין קיבוץ חפץ חיים, [[חלוציות|חלוצים]] דתיים מ[[גרמניה]], חברי "[[תנועת עזרא|עזרא]]" ו"[[אגודת ישראל]]" (ששהו בהכשרה משנת [[1933]]{{הערה|1="[[כל מקום ואתר]]", מדריך שלם להכרת הארץ, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]] ו[[הוצאת כרטא]] 1980}}ליד [[כפר סבא]] ובגדרה), אל האדמות הנטושות של כפר סאלד. חבריבלילה הגרעיןהראשון ביקשוישנו לקייםבקיבוץ קיבוץרק השומר12 תורהחברים ומצוותוחברה ומקפידאחת. בייחודלאחר על המצוות התלויות בארץהעלייה, בהתאםהקיבוץ להנחיותכמעט שלוהתפרק [[החזוןבתום איש]].כל בלילהשנת־שמיטה, הראשוןאך ישנוהצליח בקיבוץלשוב רקולעמוד 12על חברים וחברה אחתרגליו.
 
==שינויים מבניים==
לקראת סוף שנות התשעים, הקיבוץ שקע בחובות כבדים ולכן החל בתהליך־הפרטה, כפי שהתרחש במרבית הקיבוצים בארץ{{הערה|{{דבר||שבעה קיבוצים ותיקים מבקשים עזרה|1961/10/24|00509}}}}. כיום הקיבוץ סיים לחלוטין את תהליך ה[[הפרטה]].
 
אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] אירח הקיבוץ רבים ממפוני [[גוש קטיף]] במלון והעניק להם יחס חם ותומך, ועל כך זכה מהם לשבחים רבים. קשר חזק נוצר עם קהילת [[גני טל]] שהחליטו להתיישב על אדמות הקיבוץ במסגרת פתרון־הקבע. ההסכם נחתם בנובמבר 2008{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=12004180.z07|סוג=עע"ם|עותר=אסף עסיס, עדי אסיס ואח'|משיב=מדינת ישראל}}}}. כיום ([[2013]]) הוקם היישוב גני טל ממערב לחפץ חיים על אדמות שהיו שייכות לקיבוץ.
 
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.
רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] והרב ד"ר [[קלמן כהנא]]. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים [[יעקב פילבר]], הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ]], הרב זאב פאטשינו וממשיך לכהן עד היום - הרב שמואל רוזנפלד.
 
== הדת בקיבוץ ==
== הקיבוץ כחלוץ בתחום ההלכה בהתיישבות ==
הקיבוץ היה הראשון מסוגו, והראשון שהיה חבר בתנועת [[אגו"י]], וגם עלה על אדמות הקרן הקיימת. משום כך, עמד הקיבוץ, לראשונה בשיח ההלכתי, בפני שאלות רבות הנוגעות ליחסי דת וחקלאות - בין היתר עלו שאלות בדבר קיום המשק בשנת־שמיטה, חליבה בשבת, ביצה שנולדה בשבת וכדומה. השאלות הובאו לרבני הקיבוץ, וחלקן הופנו ל[[אברהם ישעיהו קרליץ|חזון איש]], שהיה בקשר קרוב מאוד עם הקיבוץ ואף ביקר בו פעמים אחדות.
 
ביסודו היה הקיבוץ חרדי, וחבריו היו חניכי "עזרא" יוצאי גרמניה. היום הקיבוץ הוא בעל אופי דתי-לאומי, ופועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי). רבני הקיבוץ הראשונים היו הרב [[הלל ברוקנטל]] והרב ד"ר [[קלמן כהנא]]. כמו כן כיהנו בקיבוץ הרבנים [[יעקב פילבר]], הרב ד"ר [[הושע רבינוביץ]], הרב זאב פאטשינו וממשיך לכהן עד היום - הרב שמואל רוזנפלד.
== ענפים ==
ענפי המשק כללו בעבר [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים, ואילו כיום הם כוללים רפת, גידולי שדה, מטע אבוקדו, לול ומדגרה. כמו כן יש מאגרי קולחין שמספקים מים מושאבים להשקיה לכל מושבי האזור. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם פועלת '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" ליצור מגבונים לחים.
 
== חינוך ==
== החינוך בקיבוץ ==
בקיבוץ שוכנת [[אולפנה|אולפנת]] "צביה חפץ חיים"]] ופועלת בתנועתתנועת נוער [[בני עקיבא]]. בעבר תנועת הנוער הייתה [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]], שחניכיה הקימו את הקיבוץ. בעבר שכן בקיבוץ בית ספר היסודי "ברויאר חפץ חיים" שהועבר ל[[יד בנימין]].
 
== תעסוקה ==
הקיבוץ נמצא בעיצומו של תהליך שיוך דירות לחברים, פועל יוצא של מימוש ההפרטה.
ענפי המשק כללו בעבר [[רפת]], [[לול]], [[מדגרה]], גידולי שדה ופרדסים, ואילו כיום הם כוללים רפת, גידולי שדה, מטע אבוקדו, לול ומדגרה. כמו כן יש מאגרי קולחין שמספקים מים מושאבים להשקיה לכל מושבי האזור. הקיבוץ עוסק גם בשירותי תיירות, במסגרתם פועלת '[[מדרשת הארץ ומצוותיה]]', [[פארק מים]], מלון "ציפורי בכפר" וגן אירועים "לילות קסומים". בקיבוץ נמצא גם מפעל "פאלאס" ליצור מגבונים לחים.
 
== הדת בקיבוץ ==
ביסודו היה הקיבוץ חרדי, וחבריו היו חניכי "עזרא" יוצאי גרמניה. היום הקיבוץ הוא בעל אופי דתי-לאומי, ופועלים בו שלושה בתי כנסת (אשכנזי, תימני וספרדי).
 
== לקריאה נוספת ==