פיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הוספת קישור לפיקוד החלל של ארצות הברית |
||
שורה 21:
כבר ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] היו מעורבים כ-250,000 אנשים בפעילות הפיקוד. עליית האיום מצד [[טיל בליסטי בין-יבשתי|טילים בליסטיים בין-יבשתיים]] וטילים בליסטיים המשוגרים מ[[צוללת|צוללות]] בראשית שנות ה-60 היה דבר מטריד מבחינת ממשלות רבות. בתגובה, החלה בנייתה של מערכת התרעה ומעקב טילים על מנת לספק יכולת לגלות טילים מ[[החלל החיצון]], לאתר את מסלולם ולזהות אותם. הרחבת המשימה של הפיקוד לטיפול בנושאי חלל הובילה לשינוי השם לפיקוד הגנת האוויר והחלל של צפון אמריקה במרץ [[2007]].
החל מ-[[1963]] החל צמצום בגודלו של [[חיל האוויר האמריקני]], וחלקים מיושנים של מערכת המכ"ם נסגרו. אולם, היה מאמץ מוגבר להתגונן נגד איום הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים; הוקמו שני מרכזי מבצעים תת-קרקעיים, הראשי בהר שאיין והמשני ב[[נורת' ביי]], [[אונטריו]]. בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] קבלתה של [[דוקטרינה צבאית|דוקטרינת]] [[השמדה הדדית מובטחת|ההשמדה ההדדית המובטחת]] הובילה לקיצוץ בתקציב ההגנה האווירית ולהשבת משימתו של פיקוד לאבטחת המרחב האווירי של צפון אמריקה בזמן שלום. לאחר מכן התרחשה הפחתה נוספת במערכת ההגנה האווירית עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. בעקבות ועידה משותפת של שתי המדינות בנושאי הגנה אווירית ב-[[1979]] התקבלה ההחלטה לשדרג את מערכות ההגנה – קו ההתרעה מרחוק המוקדמת יוחלף בקו מכ"מים ארקטי חדש שייקרא [[מערכת ההתרעה הצפונית]] (NWS); הקמתו של [[מכ"ם OTH]] (מעבר לאופק - Over the OHOtrizon); סיפוח של מפציצים יותר משוכללים לפיקוד, ושימוש יותר רחב ב[[מטוס]]י [[בואינג E-3 Sentry]] (איוואקס) מ[[בסיס חיל האוויר טינקר]] ב[[אוקלהומה]] ו[[בסיס חיל האוויר אלמנדורף]] ב[[אלסקה]]. המלצות אלה התקבלו על ידי שתי הממשלות ב-[[1985]]. [[פיקוד החלל של ארצות הברית]] הוקם בספטמבר 1985 כנספח (אך לא כחלק) מ-NORAD.
למרות שכל הציוד בהר שאיין נתון לפיקוח קפדני, בשני מקרים כשל מערכות כמעט וגרם ל[[מלחמה גרעינית]]. ב-[[9 בנובמבר]] [[1979]] טכנאי בפיקוד הפעיל ניסוי אך שכח להעביר את המערכת למצב "מבחן", ובכך גרם לשליחת התרעות שווא לשני [[בונקר]]ים ששימשו כאתר התכנסות חלופי לממשלה, ולמתקני פיקוד אחרים ברחבי העולם. תקרית דומה התרחשה ב-[[2 ביוני]] [[1980]], כאשר כשל במערכת [[תקשורת מחשבים]] גרם לשליחת הודעות שווא לבסיסים של חיל האוויר האמריקני ברחבי העולם על כך שארצות הברית מותקפת ב[[נשק גרעיני]]. בשתי הפעמים, [[פיקוד האוויר באוקיינוס השקט]] היה מוכן להפעיל את המטוסים שלו (שהיו חמושים בנשק גרעיני); [[פיקוד האוויר האסטרטגי]] לא עשה זאת וספג ביקורת על כך שלא פעל לפי הנהלים, למרות שהיה ידוע לו בהסתברות גבוהה מאוד שמדובר בהתרעות שווא. שני הפיקודים החלו לקבל מידע ממגוון המכ"מים, [[לוויין|לוויינים]], ומערכות גילוי הטילים, והדיווחים הללו לא התאימו למידע השגוי שהגיע מ-NORAD.
| |||