עלינו לשבח – הבדלי גרסאות

באשכנז היה נהוג לאומרה בלחש{{הערה|[[סידור רש"י]] סימן תי"ט. {{HebrewBooks|שמחה בן שמואל מוויטרי|מחזור ויטרי|9377|סימן צ"ט|עמוד=283}}}}{{הערה|שם=רוקח1}} (מלבד בליל [[ניטל]] וב[[ראש השנה]]), מפני פחד מהגוים{{הערה|הגהות מנהגים של ר"א טירנא אות י"ד.}}. מנהג זה השתמר ב[[וורמס]] עד שחלק מבני הקהילה לא ידעו כלל על המנהג לאומרה.

 

 

עקב חשיבות התפילה{{הערה|{{HebrewBooks|רבי נתן בר' יהודה|ספר המחכים, עמ' 13|8909|קרקוב, תרס"ט|עמוד=33}}. ספר זה מצטט מ[[פרקי דר' אליעזר]] אך הציטוט אינו נמצא בספרים שלפנינו.}} נהוג לעמוד בעת אמירת עלינו לשבח{{הערה|שם=כלבו}}{{הערה|רמ"א, שו"ע, אורח חיים, קל"ב}}{{הערה|בספר [[מטה משה (ספר)|מטה משה]] כותב שעלינו בגימטריא "ומעומד".}} ולהשתחוות כשאומרים "ואנחנו כורעים ומשתחוים"{{הערה|שם=מגן אברהם|{{HebrewBooks||מגן אברהם, סימן קל"ב|14326|עמוד=185}}}}{{הערה|בספר [[יסוד ושורש העבודה]] כתב לכרוע כריעה גדולה. לעומת זאת ה[[מהרי"ל]] התנגד להשתחוויה זו כיוון שאין לכרוע במקום שלא תיקנו חכמים ([[מטה משה (ספר)|מטה משה]]).}}. אצל האשכנזים נהוג ב[[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]] לכרוע על הברכיים ולהשתחוות על הרצפה בעת אמירת "ואנחנו כורעים ומשתחווים".