הביטלס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Iradbenisaak (שיחה | תרומות)
עריכה - חלוקה לפסקאות ודילול חזרות
←‏1965: הרחבה, תקלדה
שורה 75:
=== 1965 ===
שנת [[1965]] הייתה דחוסה לא פחות מבחינתם של חברי הלהקה, אך ניכר בה שינוי בולט בגישתם של חברי הלהקה ליצירתם. בתחילת דרכה, היו ההופעות הפומביות ההיבט המרכזי ביותר בפעילות הלהקה, אך ההופעות הקצרות מול קהל נערות צעירות צורחות, בלי שלחברי הלהקה תהיה יכולת לשמוע את עצמם או את נגינתם,{{הערה|1=הציוד הקיים אז לא אפשר להתגבר על רעש הקהל והביטלס נאלצו להסתמך על מראה עיניים ולנחש אם הם מתואמים בנגינתם עם חברי הלהקה האחרים.}} מסיבות העיתונאים והקלטות הרדיו והטלוויזיה החוזרות על עצמן, ייגעו את חברי הלהקה יותר ויותר.
באפריל 1965, בארוחה עם גורג' האריסון, ג'ון לנון ונשותיהם, רופא השיניים של האריסון ג'ון ריילי הוסיף לקפה שלהם [[LSD]] באופן סודי.{{הערה|[https://www.independent.co.uk/arts-entertainment/music/news/revealed-dentist-who-introduced-beatles-to-lsd-6231654.html Revealed: Dentist who introduced Beatles to LSD]}} לנון תיאר את החוויה: "זה היה פשוט מוועית, אבל זה היה פנטסטי. הייתי די המום לחודש או שניים". הוא והאריסון נהיו משתמשים קבועים של הסם, בעוד ששני האחרים היססו איתו זמן מה. השימוש של האריסון ב[[סם פסיכדלי|סמים פסיכדליים]] הביאו אותו ל[[מדיטציה]] ו[[הינדואיזם]]. הוא אמר: "עבורי, זה היה כמו הבזק. בפעם הראשונה שהיה לי סמים, זה פשוט פתח משהו בראשי, והבנתי הרבה דברים. אני לא למדתי אותם בגלל שכבר ידעתי אותם, אבל זה היה המפתח שפתח את הדלת שחושפת אותם. ברגע שהיה לי את זה, רציתי שיהיה לי את זה כל הזמן - המחשבות האלה על היוגי ו[[ההימאליה]], והמוזיקה של ראבי". מקרטני בהתחלה סירב להשתמש בסם, אבל בסוף ניסה אותו בשלהי 1966. הוא הפך לחבר הלהקה הראשון שדיבר על LSD בפומב, באומרו "זה פתח את העיניים שלי" ו"הפך אותי לחלק טוב יותר, כנה יותר, סובלני יותר של החברה".
 
[[קובץ:TrailerUSHelp.jpg|ימין|250px|ממוזער|הביטלס מבצעים את השיר Another Girl מהסרט Help! ב-1965]]
בתחילת השנה{{הערה|1=אחרי שורה של הופעות במסגרת "עוד מופע כריסמס של הביטלס" בבריטניה.}} החלו חברי הלהקה בעבודה על [[Help!|תקליטם הבא]] ועל סרטם השני, [[Help! (סרט)|Help!Help]].{{הערה|1=ההקלטות נמשכו מה-[[15 בפברואר]] 1965 עד ה-[[18 ביוני]] 1965 (סיום המיקס). הסרטתעשיית הסרט נמשכה בעיקר מה-[[23 בפברואר]] 1965 עד תחילת מאי 1965. לפי: Lewisohn, ''Chronicle'', עמ' 182-193.}} הסרט היה לא יותר ממהתלה עם עלילה קלושה.{{הערה|1=תרומתו החשובה ביותר להיסטוריה של הביטלס הייתה, כנראה, העובדה שבמהלך ההסרטה הבחין ג'ורג' האריסון לראשונה ב[[סיטאר]].}} התקליט, אף שאינו נחשב אחד הטובים מבין תקליטיה של הלהקה, היווה נקודת מפנה חשובה. שירי הלהקה החלו בפעם הראשונה חורגים מהמסגרת המוכרת של שירי פופ העוסקים באהבה בין נער לנערה או בין גבר לאישה, ובהשפעת יוצרים כמו [[בוב דילן]] החלו עוסקים גם בנושאים אחרים (השיר [[Help! (שיר)|Help!Help]] והשיר [[You've got to Hide your Love Away]], שנכתבו על ידי לנון); בפעם הראשונה מאז 1963 הופיעו בתקליט של הלהקה שירים שכתב האריסון; וחשוב מכל, בשיר [[Yesterday]] שכתב מקרטני לווה הזמר ברביעיית [[כלי מיתר]]. הביטלס חרגו כאן לראשונה מדפוס של הקלטת שיר המלווה בנגינת חברי הלהקה, לטובת שיר שהנגינה והעיבוד שלו הותאמו באופן ספציפי לאופיו, בלי התחשבות בצורך לנגנו על במה. ב-[[12 ביוני]] 1965, זמן קצר לפני צאת האלבום, זכו הביטלס בפעם הראשונה לכיבוד רשמי מטעם המלכה, כאשר הוענק להם תואר MBE על תרומתם לייצוא הבריטי.
 
זמן קצר אחרי הוצאת האלבום Help, ב-[[15 באוגוסט]] 1965, הופיעו הביטלס ב[[אצטדיון שיי]] ב[[ניו יורק]] מול 55,600 צופים.{{הערה|1=Lewisohn, ''Chronicle'', עמ' 199-200.}} הופעה זו הייתה הפעם הראשונה בה התקיימה הופעת רוק או פופ באצטדיון, והייתה נקודת השיא בביטלמניה.