ליטרטורנאיה גאזטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
החלפה (בשם)
שורה 11:
בשנת [[1929]] ייסדה ממשלת [[ברית המועצות]] מחדש את השבועון הספרותי כבטאון הרשמי של אגודת הסופרים הסובייטים, ביוזמתו של [[מקסים גורקי]], תוך הדגשת היותו ממשיך טבעי של העיתון מן המאה ה-19, שבאה לידי ביטוי על ידי הוספת [[דיוקן|דיוקנו]] המצויר של פושקין ללוגו העיתון.
 
משנת [[1947]] הפך העיתון ל[[מגזין]] הרואה אור שלוש פעמים בשבוע. וכלל, בנוסף לחומר ספרותי, גם מאמרים [[פובליציסטיקה|פובליציסטיים]] בנושאיים פוליטיים וחברתיים. השבועון היה בעל תפוצה ארצית רחבה ועל אף שנשלט לחלוטין על ידי השלטונות, ביקש לצייר תדמית פתוחה ונינוחה יחסית. על דפיו פרסמו כל הסופרים החשובים של ברית המועצות. מתקופת [[ניקיטה חרושצ'וב]] הוקל הפיקוח ההדוק על כתב העת והתפרסמו בו גם יצירות פורצות דרך כגון הפואמה "[[באבי יאר (פואמה)|באבי יאר]]" שמתחה בין השאר ביקורת לא רק על [[השואה]] אאל גם על ה[[אנטישמיות]] הממוסדת בברית המועצות. בין היתר התפרסם בכתב העת מדור [[סאטירה|סאטירי]] תחת השםבשם "מועדון שנים עשר הכיסאות" (על פי הספר "[[שנים עשר כיסאות]]" מאת [[אילף ופטרוב]]).
 
הרחבה נוספת בהיקף ובתכנים חלה ב-[[1967]] וכתב העת היה לשבועון בעל 16 עמודים (בניגוד לארבעה עד שישה עמודים בכל כתבי העת האחרים שראו אור באותה עת) שכלל גם סקירות בנושאי [[אמנות]], [[משפטים]], [[מדע]] וידיעות חוץ. השבועון סימן את קצה גבול הליברליות ו[[חופש הביטוי]] המותר.