המנורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחיה בנימין (שיחה | תרומות) |
עם כל הכבוד לרב שנדורפי - הוא עדיין לא רמב"ם ולא מהר"ל. שער טיטוס - אתה צריך קודם לקרוא את הערך, אולי זה כבר כתוב |
||
שורה 36:
[[קובץ:Menorah_Rambam.jpg|ימין|ממוזער|120px|שרטוט המנורה בכתב יד ה[[רמב"ם]]]]
[[קובץ:Menorat Maimonides.png|שמאל|ממוזער|130px|תרשים המנורה ע"פ הרמב"ם]]
על פי איור בכתב ידו של הרמב"ם שהובא בפירוש המשנה לה[[רמב"ם]] <ref>{{משנה|מנחות|ג|ז|}}</ref> בה נראים הקנים ישרים, סבור הרב [[יוסף קאפח]] בהערותיו{{הערה|משנה עם פירוש הרמב"ם הוצאת הרב קוק}} כי לדעת הרמב"ם ששת הקנים עולים בקו ישר עד לגובה המנורה, ואין בהם שום קשתיות כלל
גם [[רבי אברהם בן הרמב"ם]] כותב שהקנים "עולים כמו ענפים, ונמשכים ביושר כלפי מעלה כמו שצייר אבא [הרמב"ם], ולא כפי שצייר זולתו"<ref>בספר אור לישראל (עמוד קכה) מסביר אחרת את דברי רבי אברהם, שכתב: "הקנים כמו ענפים... כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, ולא כמו שצייר אותה זולתו" [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מחב"ד]] הבין את "זולתו" כמתייחס לשיטה שאומרת שהקנים היו עגולים, לעומת זאת במאמר בספר "אור לישראל" כתב ש"זולתו" זו דעת ה[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] שכתב שהקנים היו מסובבים סביב הקנה האמצעי כלומר לא רק הקנה בעיגול אלא כל הקנים מסתובבים סביב הקנה האמצעי.
לעומת זאת, ברוב איורי המנורות שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות לא נמצאה מנורה עם קנים אלכסוניים, אלא מעוגלים. כך הן האיורים פרטיים והן באיורים של גופי שלטון יהודיים, הן בתקופות מאוחרות והן בתקופת הבית. כך למשל במטבע של המלך החשמונאי [[מתתיהו אנטיגונוס השני]] מוטבעת מנורה עגולת קנים. משום כך סבורים חוקרים רבים שהצורה ששרטט הרמב"ם או הפרשנות לציורו, אינם מדויקים{{הערה|הרב [[ישראל אריאל]], '''מנורת זהב טהור''', [[מכון המקדש]], 2008}}. עוד אומר הרב אריאל שרבי אברהם לא אמר שהקנים היו ישרים אלא אמר שמה שצייר אביו היה בדווקא, ועוד כתב שאף ה"אלכסון" של רש"י אינו מחייב ישר לגמרי אלא יכול להיות גם עיגול.{{ש}}
| |||