מנחם מנדל מקוצק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 52:
הרבי מקוצק לא השאיר אחריו כתבים, מלבד מכתב אחד קצר לרבי יצחק מאיר אלתר משנת [[תקפ"ח]] ([[1828]]){{הערה|צילום המכתב בספר "[http://www.hebrewbooks.org/19049 מכתבים ואגרות קודש]", באתר [[HebrewBooks]].}}. על פי המקובל, לפני מותו ציווה לשרוף את כל כתביו. נכדו, רבי [[ישראל מפילוב]], הסביר שאביו וסבו לא השאירו אחריהם חידושים כיון שאת כל כוחם שיקעו בהעמדת תלמידים{{הערה|הקדמה לספר "אהבת דוד".}}. [[ש"י עגנון]] כתב{{הערה|'''ספר, סופר וסיפור''', 1978}}: {{ציטוטון|סיפר לי הרב ר' [[חסידות סוכטשוב|חנוך בורנשטיין]], רב אחד בא אצל זקנו הגאון אגלי טל חתנו של הרב ר' מנחם מקוצק ואמר לו שהוא מחבר ספר על קוצק וביקש ממנו שיספר לו קצת דברים על קוצק. גער בו אותו גאון, אמר, מקוצק נשתיירו ספרים חיים, ולא נענה לו}}.
למרות זאת, במשך השנים יצאו ספרים רבים המלקטים את אמרותיו על פי עדות שומעיהם. בספר "שם משמואל", שחיבר האדמו"ר השני לשושלת סוכוטשוב רבי [[שמואל בורנשטיין]], נכדו של הרבי מקוצק, משוקעים רבות מאמרותיו של הרבי, והוא מהווה מקור מהימן. אמרות נוספות מובאות בספר "[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]" ובספרי חסידות נוספים שיצאו לאור אחר פטירת הרבי מקוצק. הספר הראשון שיצא וכולל אמרות רבות הוא "אוהל תורה", שנדפס בלובלין בשנת [[1909]]. ספר נוסף שכולל את רוב האמרות הוא הספר "אמת ואמונה", שיצא לאור לראשונה בשנת [[1940]] על ידי רבי ישראל ארטן וזכה ל[[הסכמה|הסכמת]] [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]]. את תורתו ליקטו גם הספרים "עמוד האמת" ו"אמת מקאצק תצמח".
==הגותו==
| |||