דן ערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏אודות מאמרים נבחרים: ממתי עושים רשימת מאמרים בערך? אם יש מאמר שקיבל תהודה יותאת דופן אפשר לציין זאת , תוך הבאת מקורות
שורה 39:
 
===יורים ושרים===
יורים ושרים (2004) היא סדרה היסטורית-דוקומנטרית בת ארבעה פרקים אודות תופעת [[הלהקות הצבאיות]] בישראל. הסדרה מספרת את סיפורם האישי-קבוצתי של מי שהיו שם: כוכבים, יוצרים ומפקדים, תוך שהיא מצביעה על תפקידן ה[[אידאולוגיה|אידאולוגי]] של הלהקות. החיבור ההדוק שבין אמנות הבמה והכוח, נשזר אל תוך הסיפור האישי וה[[לאומיות|לאומי]]. הסדרה בוימה על ידי [[ארז לאופר]], הופקה על ידי עדן הפקות ושודרה ב[[ערוץ 2]] - [[טלעד]].
 
ארבעת פרקי הסדרה הם:
 
הפרק ראשון: “הפלמ”חניק מחפש את המחר”, (1956-1945), עוסק בראשיתן של הלהקות הצבאיות ובמרכזיותן כחלק מן המאמץ לבניין האומה ועיצובו של ה[[אתוס]]. להקת “מעין זה”, מופיעה למול [[הבריגדה היהודית]] במלחמתה ב[[נאצים]]; ה”[[צ'יזבטרון]]”, הלהקה של ה[[פלמ"ח]], מייצרת את הפסקול של [[מלחמת השחרור]]. התחרות הסמויה שבין [[להקת הנח"ל]] – הלהקה הצבאית ה”צברית”, ו[[להקת פיקוד צפון]] – להקה המתאפיינת ב”גלותיות” מסוימת, מלווה את הצבא והמדינה דרך פעולות התגמול בואכה מבצע קדש, 1956.
 
הפרק השני: “מחוף אילת עד חוף שנהב”, (1968-1956), נפתח בראשית 1957. בתום [[מבצע קדש]] מפנה ישראל את חצי האי סיני ומתפנה ל”עשור השקט” בתולדותיה. להקות רבות, ובראשן להקת הנח”ל משגשגות לאורך התקופה. בצד הנחלת ערכי ההגנה וההתיישבות עסוקות הלהקות בשנים אלה ביצירת כוכבים מרכזיים עבור שוק הבידור הישראלי. [[מלחמת ששת הימים]], יוני 67, מסמנת קו שבר תרבותי: את מקום הראשוניות והתמימות תופסות תחושת הכוח ותאוות הכיבוש. המדינה והלהקות משנות את פניהן.
 
הפרק השלישי: “החיים היפים”, (1971-1968), עוסק בתור הזהב של הלהקות ומתחיל עם סיום מלחמת ששת הימים. ישראל שיכורת ניצחון וצה”ל מספק את הבידור במרחבים החדשים כמו גם לשוק האזרחי. עשרות להקות פועלות באותה עת: מהללות את גבורת הצבא ועורגות לשלום. בחזית, נופלים, בטפטוף איטי, עשרות חיילים – [[מלחמת ההתשה]].
 
הפרק הרביעי: “צוחק מי שצוחק אחרון”, (2004-1971), עוסק בדעיכתן של הלהקות הצבאיות במקביל להתפרקותו של הקונצנזוס בחברה הישראלית. שורת אירועים, ביניהם [[מלחמת יום כיפור]], 1973, [[המהפך|המהפך הפוליטי]], 1977, מינויו של [[רפאל איתן]] לרמטכ”ל ו[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת לבנון]], 1982 – סותמים את הגולל על הלהקות. יותר מעשרים שנה אחרי, כשכיבוש והתנתקות מתערבבים זה בזה, חוזרות הלהקות. בצה”ל מוקמות להקות חדשות ובאמצעי התקשורת חוגגת הנוסטלגיה לשיריהן מפעם.
 
בסדרה מופעים ומתראיינים: [[אריק איינשטיין]], [[שלום חנוך]], [[חנה מרון]], [[נתיבה בן יהודה]], [[חיים טופול]], [[גבי עמרני]], [[עליזה רוזן]], [[ישראל פוליאקוב]], [[שלמה ארצי]], [[ניצה שאול]], [[חיים חפר]], [[נעמי פולני]], גיורא מנור, [[יעקב בודו]], [[יהורם גאון]], [[יגאל בשן]], [[ששי קשת]], [[שולה חן]], [[שמואל אימברמן]], [[דני ליטאי]], [[מירי אלוני]], [[אופירה גלוסקא]], [[עדנה לב]], [[ירדנה ארזי]], [[עמוס טלשיר]], [[רותי הולצמן]], [[דודו זכאי]], [[עמרי ניצן]], [[רוני בראון]], ברייני ויינשטוק, [[דורית ראובני]], [[אסתר שמיר]], [[משה בקר]], [[שאול ביבר]], [[ענת גוב]], [[דפנה ארמוני]], [[רוחמה רז]], [[דייוויד ברוזה]] ו[[שמואל הספרי]].
 
הסדרה בוימה על ידי [[ארז לאופר]], הופקה על ידי עדן הפקות ושודרה ב[[ערוץ 2]] - [[טלעד]].
 
===סדנת ספוט===