פמיניזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) |
||
שורה 29:
[[קובץ:30.Enroute.WomensMarch.WDC.21January2017 (32497084045).jpg|ממוזער|[[מצעד הנשים 2017|מצעד הנשים בוושינגטון]],2017]]
===הגל הראשון - פמיניזם צפון-אמריקאי===
במאי [[1836]] הגיעה לארצות הברית היהודיה האתאיסטית, [[ארנסטינה לואיזה פוטובסקי רוז]] והחלה לפעול למען קידום שוויון זכויות לנשים. בהמשך ליוזמתו של השופט [[תומאס ברטל]] ניסתה, ביחד עם [[פאולינה קלוג רייט דייוויס]], לארגן לובי ולאסוף חתימות לקידום חקיקת חוק לשוויון האשה בענייני [[ירושה]] ובעלות על [[רכוש]]. מאוחר יותר, בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ותחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], הצטרפו לכך גם מנהיגות פמיניסטיות נוספות, כמו [[סוזן ב. אנטוני|סוזן ב. אנתוני]] ו[[אליזבת קיידי סטנטון]]. ב-1849 הצליחה סטנטון להעביר את החוק אשר נחשב ל[[אבן דרך]] בפעילות התנועה הפמיניסטית.
רבים מבין הפעילים והפעילות למען זכויות נשים באותה תקופה היו פעילים גם ב[[התנועה לביטול העבדות|תנועה לביטול העבדות]] בינהם רוז, אנתוני, סטנטון, ועוד. החל משנת 1832, עודדו פעילים בתנועה לביטול העבדות, והעיתונאי [[ויליאם לויד גאריסון]] בראשם, השתתפות מלאה של נשים בתנועה. [[קווייקרים|הקהילה הקוויקרית]] ברוצ'סטר אספה אליה פעילים מרכזים בתנועה לביטול העבדות כדוגמת תומאס ומרי אן מקלינטוק (M'Clintock), [[פרדריק דאגלס]] ואיימי ויצחק פוסט ואחרים. אלה היו גם תומכים נלהבים גם של התנועה לזכויות לנשים.
ביולי [[1848]], התקיימה [[ועידת סנקה פולס]], שכונתה לאחר מכן "הכנס הפמיניסטי הראשון". בוועידה התקבל מסמך שחובר על ידי סטנטון ואנתוני, ובו דרישה לתת לנשים [[זכות הצבעה]] ושוויון חברתי ככל האדם (דרישה שהתממשה רק ב-1920){{הערה|שם=קמיר2002}}{{הערה|שם=LeGates2001}}{{הערה|שם=Rowbotham1992}}.▼
▲ביולי [[1848]], התקיימה [[ועידת סנקה פולס]], שכונתה לאחר מכן "הכנס הפמיניסטי הראשון". בוועידה התקבל מסמך שחובר על ידי סטנטון
אחד המאבקים הראשונים של הפמיניסטיות היתה הזכות לשאת דברים בציבור. כמה מן הפמיניסטיות הראשונות היו מעורבות בתנועה לצמצום צריכת אלכוהול באמצע המאה ה-19, שכן נשים היו חסרות זכויות גם מול בעל אלכוהוליסט. אולם גם במסגרת תנועה זו, דרשו מהן רק לשמוע וללמוד, והן הקימו בשל כך ארגון אחר. ב-1853, בעת הכינוס הבינלאומי למאבק במשקאות משכרים בניו יורק , דרשה [[סוזן ב. אנתוני]] שיתנו לנשים את הזכות לדבר, אולם לאחר דיון של שלושה ימים הדבר נאסר.
| |||