איראן – הבדלי גרסאות

היישוב היהודי באזור ראשיתו ב-720 לפנה"ס, עם הגליית [[עשרת השבטים]] על ידי [[שלמנאסר החמישי|שלמנאסר מלך אשור]]. חלק מגולי יהודה, שהגיעו ל[[בבל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]], הגיעו גם לאיראן. עם זאת, אין ידיעות ברורות על רציפות שבין גולים אלה לבין הקהילות היהודיות המאוחרות יותר באיראן. עד [[המאה ה-7]] לספירה נהנו היהודים משלטונות נוחים יחסית, וקיימו קשרים רוחניים וכלכליים עם היישוב היהודי המתחדש ב[[ארץ ישראל]], ועם היישוב היהודי בבבל. יהודי איראן סרו למרותם של [[ראש הגולה]] בבבל ושל מרכזי התורה ב[[סורא]], [[נהרדעא]] ו[[פומבדיתא]], שפרחו תחת [[השושלת הפרתית]]. בשנת 225, עם הכיבוש ה[[סאסאנים|סאסאני]], התחזק מעמדם של כוהני דת [[זרתוסטרא]], ומצבן של הקהילות היהודיות התערער. הן סבלו מגזירות ורדיפות, ורבים מתו על [[קידוש השם]].

 

 

במלאייר היה את הכמות השנייה בגודלה של יהודים במדינה.