עלות לחשיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דיגיטלי
הגהה, עריכה - מוזמנים להציץ ולהעיר
שורה 1:
'''עלות לחשיפה''' (CPI, cost per Impression) או '''עלות לאלף חשיפות''' (CPM, cost per mille) הם כינויים לשיטת תשלום עלבענף ה[[פרסום באינטרנט]] לשיטת תשלום על שבה משלם המפרסם לגורם המציג את ה[[פרסומת|פרסומות]] מטעמו בהתאם למספר החשיפות שהפרסומת מקבלת. כמספר, CPI או CPM מבטאים את המחיר שמשלם המפרסם תמורת חשיפה יחידה או תמורת אלף חשיפות. פרסום לפי חשיפה קיים באתרי [[מדיה חברתית|המדיה החברתית]], כגון [[פייסבוק]] ו[[טוויטר]] ואחרים.
{{עריכה|ויקיזציה|נושא=מחשוב}}
'''עלות לחשיפה''' (CPI, cost per Impression) או '''עלות לאלף חשיפות''' (CPM, cost per mille) הם כינויים לשיטת תשלום על [[פרסום באינטרנט]] שבה משלם המפרסם לגורם המציג את ה[[פרסומת|פרסומות]] מטעמו בהתאם למספר החשיפות שהפרסומת מקבלת. כמספר, CPI או CPM מבטאים את המחיר שמשלם המפרסם תמורת חשיפה יחידה או תמורת אלף חשיפות.
 
תמחור לפי מספר החשיפות דומה, יותר משיטות תמחור מקובלות אחרות במדיה הדיגיטלית, לאלה הנהוגות במדיה המסורתית (ב[[עיתונות]] המודפסת, ב[[טלוויזיה]] וב[[רדיו]]), שם בדרך כלל מבוסס מחיר הפרסום על הערכה של גודל הקהל שייחשף לפרסומת.
 
בעוד ש-CPI או CPM מקובלים בפרסום במודעות רגילות (עם טקסט ותמונה), בפרסום בווידאובאמצעות ו[[וידאו]] המדד המקובל הוא CPV (מחיר לצפייה, cost per view).
 
הבעיות בשיטת התשלום לפי מספר חשיפות כוללות בעיות מדידה ואפשרות ל[[הונאה]] ובעיות מדידה, וכן את השאלה כיצד מוגדרת חשיפה. בעיית ההונאה נובעת מן האפשרות שמפעילי האתרים המציגים את הפרסומות ינסו לנפח את רווחיהם על ידי הגדלה מלאכותית של מספר הפעמים שבהן נטענת פרסומת.
 
בעיות המדידה וההגדרה בשיטת CPI קשורות אלה באלה. הן עלולות להתעורר, למשל, במקרים שבהם משתמש מרענן את ה[[דף אינטרנט|דף]] שהוא צופה בו, או עובר בין דפים שבהם מוצגת אותה הפרסומת. ספירת כל טעינה של אותה הפרסומת כחשיפה נוספת עלולה להיות מצב לא רצוי למפרסם, ולכן מתעורר הצורך להגדיר אם חשיפות חוזרות ונשנות של אותו המשתמש לאותה הפרסומת ייחשבו לאותה החשיפה. אם לא, נחוצים מעקב וסינון אשר יבדילו בין חשיפות חדשות וחוזרות או בין חשיפות לעיני משתמשים שונים.
 
שאלות דומות מתעוררות בנוגע לפרסומות שאמנם נטענות יחד עם דף מסוים, אך בשל מצב הגלילה של הדף אינן נחשפות לעיני המשתמש. מלבד הצורך באמצעים טכניים לזיהוי המצבים האלה, גם במקרה זה נחוצה [[הגדרה]] של חשיפה. העדר הגדרות מוסכמות בכל ענף הפרסוםה[[פרסום]] הוא עדיין בעיה בענף הפרסום הדיגיטלי, אךבאינטרנט. גופים מובילים בענף הפרסום, כמו ה-Interactive Advertising Bureau וה-Media Rating Council, פועלים לפיתוח סטנדרטים אחידים ולקדם את קבלתם. הגדרות שהוצעו על ידי ה-Media Rating Council לחשיפה של פרסומת רגילה הוא שלפחות 50% משטחה (או 30% משטחה כשמדובר בפרסומת גדולה) יהיה חשוף לעיני המשתמש למשך לפחות שנייה אחת. לגבי פרסומות וידאו ההצעה היא שלפחות 50% משטח הפרסומת יהיה גלוי לעיני המשתמש למשך לפחות שתי שניות{{הערה|[http://www.mediaratingcouncil.org/063014%20Viewable%20Ad%20Impression%20Guideline_Final.pdf MRC Viewable Ad Impression Measurement Guidelines], נצפה ב-13.10.2017}}.
 
==הערות שוליים==