בחריין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
עדכון קטן
שורה 42:
בשנת [[1932]] התגלה לראשונה [[נפט]] באיים. גילוי זה תרם רבות למדינה, ואף קירב בינה לבין [[בריטניה]], אשר העבירה אליה מספר בסיסים צבאיים ובכך השפיעה רבות על תרבותה ואופי שלטונה.
 
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] החל להיווצר מתח בין הקהילה הערבית לבריטניה, בין השאר עקב חלקה של בריטניה בהקמת [[ישראל|מדינת ישראל]]. בבחריין מתיחות זו התאפיינה בהתפרעויות רבות כנגד יחסי השלטון עם הבריטים. במהלך [[שנות ה-60]] בריטניה העבירה את ההחלטה לגבי עתידה של בחריין לידי [[מזכ"ל האו"ם]]. בשנת [[1968]] טענה איראן לחזקה על בחריין (וכן על איים אחרים במפרץ הפרסי), אך נסוגה מטענותיה לגבי בחריין לאחר הסכם עם הממשל הבריטי בתמורה לדרישותיה האחרות. לבסוף הוחלט ב[[משאל עם]] לתת עצמאות לבחריין והבריטים נסוגו באופן סופי מהמדינה בשנת [[1971]]. בחריין הצטרפה ל[[ליגה הערבית]] והיא חברה בה עד היום. בשנת [[1986]] הסתיימה הקמתו של [[גשר המלך פהד]] , המחבר בין איי בחריין לערב הסעודית.
 
בחריין הפכה לאחד המרכזים הכלכליים הערביים הגדולים במזרח התיכון, אולם לא דווקא בזכות הנפט שבה. עתודות הנפט בבחריין היו ונותרו מוגבלות. התרחבות הכלכלה וכן ההשפעה המערבית בתחילת המאה הובילו, בין השאר, להחלטותיו של האמיר דאז (והמלך כיום) מ-[[1999]], [[חמד בן עיסא אל ח'ליפה]], להתיר בחירות ל[[פרלמנט]], לתת לנשים את זכות ההצבעה ולשחרר את כל האסירים הפוליטיים. ב[[אוקטובר]] [[2002]] נערכו לראשונה מזה 30 שנה בחירות לפרלמנט. בבחירות נבחרו 40 נציגים ושיעור ההצבעה עמד על פחות מ-50%.