חוליו קורטאסר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Lidiagor (שיחה | תרומות)
קישור פנימי לערך קובה
Lidiagor (שיחה | תרומות)
קישור פנימי לחונטה צבאית
שורה 15:
מעמדו כסופר הלך והתבסס, וב-[[1966]] [[מיכלאנג'לו אנטוניוני]] ביסס את סרטו "[[יצרים]]" (''Blow-up'') על סיפורו "הרוק של השטן".
 
ב-[[1967]] נישא בשנית לאוגנה קרווליס, נציגת [[ליטא]] ל[[אונסק"ו]], וב-[[1970]] ביקרו השניים בצ'ילה בהזמנתו של הנשיא הנכנס [[סלבדור איינדה]]. ב-[[1973]] פרסם את ''Libro de Manuel'' ונסע לבואנוס איירס להציג את הספר, כשהוא מבקר בדרך ב[[פרו]], [[אקוודור]] ו[[צ'ילה]]. ב-[[1974]] השתתף בכינוס של [[ועדת ראסל]] השנייה ב[[רומא]] שעסק ב[[זכויות האדם]] ב[[אמריקה הלטינית]], וב-[[1975]] נסע ל[[ארצות הברית]] ול[[מקסיקו]], מוזמן על ידי הוועדה הבינלאומית לחקירת פשעי החונטהה[[כת צבאית|חונטה הצבאית]] של [[פינושה]].
 
ב-[[1976]] ביקר בעילום שם ב[[ניקרגואה]] על מנת לחוות את מצוקות הקיום המקומיות, ובאוקטובר [[1979]] חזר לשם על מנת לתמוך במהפכה ה[[החזית הסנדיניסטית|סנדיניסטית]]. בשנה זו התגרש מקרווליס ונישא בשלישית ל[[קרול דנלופ]], סופרת [[קנדה|קנדית]], איתה כתב ספר משותף (''Los autonautas de la cosmopista''). ב-[[1981]] קיבל אזרחות צרפתית מממשלתו ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] של [[פרנסואה מיטראן]]. באותה שנה אובחן כחולה ב[[לוקמיה]], וב-[[1982]] נפטרה אשתו מאותה מחלה. בין ה-[[30 בנובמבר]] ל-[[4 בדצמבר]] [[1983]], לאחר נפילת ה[[דיקטטורה]] בארגנטינה, ביקר במשך חמישה ימים את אמו בבואנוס איירס, והתקבל בהתלהבות ברחובות הבירה. ב-[[1984]] קיבל את פרס [[רובן דאריו]] וב-[[12 בפברואר]] של אותה שנה נפטר מלוקמיה ב[[פריז]], בה נטמן לצד אשתו בבית הקברות של [[מונפרנאס]].