תזמורת הגדנ"ע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שחזור עריכות אחרונות של משתמש לא רשום. עריכות מיותרות, בהן הוספת קטגוריה לא מתאימה |
||
שורה 42:
את המנצחים גלברון ולוסטיג החליף המנצח הצעיר [[עמי מעייני]], שהיה ה[[כנר ראשון|כנר הראשון]] בראשיתה של התזמורת, ולאחר מכן למד [[ניצוח]] אצל לוסטיג. מעייני, שגם ניהל את התזמורת בשנים 1954–1957, הכניס שינויים בדרך עבודתה של התזמורת עם דגש על ההיבט החינוכי-מוזיקלי, כמו למשל ניגון יצירות המאפשרות הופעות רבות של סולנים מקרב חברי התזמורת, לימוד נגינה של יצירות לאו דווקא לצורך הופעות, וניגון יצירות שחיברו חברי התזמורת.
בשנת [[1957]] קיבל מנצח [[תזמורת צה"ל]], [[שלום רונלי-ריקליס]], גם את תפקיד מנהל ומנצח של תזמורת הגדנ"ע. ריקליס הביא עמו מתזמורת צה"ל כמה נגני נשיפה ונגנים אחרים ובכך שדרג את התזמורת ואת [[הרפרטואר]] שלה והכין אותה להופיע בקונצרטים בחוץ-לארץ ולהשתתף בתחרויות בינלאומיות.
בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הפסיקה התזמורת את פעילותה בגלל מפקדים בצמרת הגדנ"ע שלא הכירו בערכה הרב של התזמורת לצה"ל, וסברו שאין הצדקה שהצבא יחזיק ויממן תזמורת סימפונית בנוסף ובמקביל לתזמורת צה"ל.
שורה 53:
באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הייתה תזמורת הגדנ"ע תזמורת הנוער המהוללת ביותר בארץ ובעולם. היא ניגנה בחנוכת [[מוזיאון ישראל]] ובחנוכת [[הכנסת]].
באוגוסט [[1985]] חזרה התזמורת להופיע בארץ{{הבהרה|מתי הפסיקה להופיע?}} תחת שרביטו של יצחק שטיינר, מנצח צעיר ש-17 שנים קודם לכן היה נגן בתזמורת. היוזמה להחיות מחדש את התזמורת באה מחבורה של בוגרי התזמורת שהשתתפו באירוע במלאת 30 שנה לייסודה (ראו להלן). שטיינר בנה את התזמורת מחדש: הוא משך נגנים צעירים מתזמורות אחרות, בהן [[תזמורת בני הקיבוצים]] ותזמורת [[מתא"ן]] ומ[[המרכז למוזיקה ירושלים|מרכז למוזיקה]] ב[[משכנות שאננים]]. בתזמורת המחודשת היו 77 נגנים בגילאי 12–18, בהם 19 נגניות.
על פירוקה של התזמורת כתב העתונאי [[מיכאל אוהד]]:
שורה 61:
בשנת [[1958]] יצאה התזמורת בניצוחו של [[שלום רונלי-ריקליס]] בפעם הראשונה לחוץ-לארץ, וזכתה לראשונה בהכרה בינלאומית כאשר הופיעה כמה פעמים בביתן הישראלי ב[[התערוכה העולמית של בריסל (1958)|תערוכה העולמית בבריסל]] לפני אולמות מלאים בקהל מאזינים. המסע מומן מתרומה שהתקבלה מ[[קרן התרבות אמריקה-ישראל]].
בסתיו [[1964]] יצאה התזמורת למסע של 56 יום ב[[ארצות הברית]] וניגנה בערים [[ניו יורק]], [[פילדלפיה]], [[פיטסבורג]], [[מילווקי]], [[וושינגטון הבירה|וושינגטון]], [[סינסינטי]] ועוד בחסות [[שרת החוץ]] [[גולדה מאיר]] ושגריר ישראל בארצות הברית [[אברהם הרמן]]. על מרבית הקונצרטים ניצח רונלי-ריקליס ועל אחדים [[משה עצמון]], לשעבר נגן בתזמורת צה"ל. המוזיקאי ונגן ה[[קרן יער|קרן]] יעקב מישורי, שהשתתף במסע, תיאר מסע זה כ"גולת הכותרת בתולדותיה של התזמורת".{{מקור}} אחד משיאי המסע הייתה הופעת התזמורת באולם הקונצרטים "[[קרנגי הול]]" בניו יורק עם הסולן הכנר [[יצחק פרלמן]]. בניו יורק הכריז ראש העיר [[רוברט ווגנר הבן]] על "שבוע הצדעה לגדנ"ע" לכבוד ביקור התזמורת. בתוך שבוע זה, ב-23 בנובמבר 1964, התקיים אירוע "הצדעה לגדנ"ע" חגיגי מפואר ב[[מלון וולדורף אסטוריה]], שכלל ארוחת ערב למוזמנים, קונצרט של התזמורת עם הסולן יצחק פרלמן וריקודים. את האירוע יזמה וארגנה [[קרן התרבות אמריקה-ישראל]], הברית המוזיקלית, גוף פילנתרופי לחילופי מוזיקה ומוזיקאים בין אמריקה וישראל. בין המברכים את האירוע היו [[יוברט האמפרי]], [[עדלי סטיבנסון]], [[נלסון רוקפלר]], [[רוברט קנדי|בובי קנדי]], [[הארי בלפונטה]], [[ג'ון מקורמיק]], [[ריצ'רד רוג'רס (מלחין)|ריצ'רד רוג'רס]] ולוסי ג'ונסון (בתו של ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[לינדון ג'ונסון]]).{{הערה|לפי התוכניה של האירוע '''"הצדעה לגדנ"ע" (Salute to Gadna)''' שפורסמה באנגלית על ידי המארגנים }}
בשנת [[1967]] יצאה התזמורת שוב למסע לחוץ-לארץ, הפעם מטעם [[קרן היסוד]]. התזמורת ניגנה קונצרטים ב-12 מדינות ב[[אירופה המערבית]], ב[[קנדה]] וב[[אמריקה הלטינית]]. לחלק ממסע זה הצטרף, בתפקיד של מנצח-אורח, ה[[קומיקאי]] היהודי הנודע [[דני קיי]], אשר שעשע את הקהל.
שורה 68:
עם גמר הופעותיה בביתן הישראלי ב[[התערוכה העולמית של בריסל (1958)|תערוכה העולמית בבריסל]] בסוף שנת [[1958]], השתתפה התזמורת בפעם הראשונה בתחרות בינלאומית של תזמורות נוער, שנערכה במסגרת התערוכה העולמית. בתחרות השתתפו 12 תזמורות נוער מובחרות, בהן תזמורת הנוער של [[בית הספר ג'וליארד]] (ארצות הברית) תזמורת הנוער של אנגליה ותזמורת הנוער של גרמניה. התזמורת זכתה בתהילה בינלאומית כשזכתה במקום הראשון בתחרות.
לאחר התחרות בבריסל נסעה התזמורת לתחרות בינלאומית של תזמורות חובבים לנוער שהתקיימה בעיר [[קרקראדה]] שבדרום-מזרח [[הולנד]] בחסות [[יוליאנה, מלכת הולנד|יוליאנה מלכת הולנד]], עם צוות שופטים בינלאומי. תחרות יוקרתית זו, שהתקיימה בעיר אחת לארבע שנים, משכה תזמורות נוער מכל רחבי העולם. התזמורת זכתה שוב במקום הראשון, וקיבלה מהמלכה יוליאנה את פרס "נבל הכסף". בשנים 1962 ו-1966 חזרה התזמורת להשתתף בשתי התחרויות הבינלאומיות הבאות בעיר קרקראדה והצליחה לזכות פעם אחר פעם במקום הראשון ובפרס "נבל הכסף" של יוליאנה מלכת הולנד (בתחרות ב-1966 השתתפו 240 תזמורות מ-21 מדינות וכ-1,000 מוזיקאים). לפי תקנון התחרות, פרס "נבל הכסף" הוענק לתזמורת לצמיתות כי זכתה בו שלוש פעמים. הפרס שמור ב[[ארכיון צה"ל]].
בנוסף, זכתה התזמורת בפרסים ובתעודות הצטיינות הבאות:
שורה 98:
[[קטגוריה:תזמורות צה"ל]]
[[קטגוריה:תזמורות סימפוניות]]
| |||