אפרים זלמן מרגליות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת מקור |
הערת שוליים |
||
שורה 21:
| חיבוריו = "מטה אפרים", "טיב גיטין", "למעלות היוחסין", "שו"ת בית אפרים", עוללות אפרים, שערי אפרים, זרע אפרים
}}
▲== הרב '''אפרים זלמן מרגליות''' ([[י"ט בכסלו]] [[ה'תקכ"א]], [[27 בנובמבר]] [[1760]] - [[כ"ד באב]] [[ה'תקפ"ח]], [[4 באוגוסט]] [[1828]]) היה רב מחכמי ה"קלויז" ב[[ברודי]], מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=אינצקלופדיה עברית|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>. ==
נודע גם בעשירותו המופלגת ממסחר ב[[יהלומים]]. בעקבות ספרו ה[[גנאלוגיה|גנאלוגי]] "למעלות היוחסין" מוכר [[ייחוס]]ה של [[משפחת מרגליות]] ל[[רש"י]] ובעקבותיו ל[[דוד המלך]].
== קורות חייו ==
נולד לרב מנחם מאניש מרגליות, בן למשפחה מיוחסת מצאצאיו של הרב [[אלכסנדר סנדר שור]]. למד אצל דודו הרב [[אלכסנדר סנדר מרגליות]] וכן בישיבתו של הרב [[יצחק אייזיק מקוריץ]]. בצעירותו כיהן תקופה קצרה ברבנות [[אולנוב (פולין)|אוהנוב]] (היבניב). לאחר שהתעשר בעסקי ה[[יהלום|יהלומים]], התמסר ללימוד התורה אך סירב לקבל על עצמו משרה רבנית. עושרו נתן בידיו כוח ותוקף להילחם בעירו נגד גבירים שהשתמטו מתשלום מיסים שלא כדין.
מבין חיבוריו נפוצו בייחוד ספרו על דיני [[קריאת התורה]] "שערי אפרים" ויצירתו "מטה אפרים" העוסקת בהלכות [[הימים הנוראים]]. ספרים אלה הפכו לספרי יסוד בתחומם ויצאו במהדורות רבות, שלכמה מהן צורפו הערות ונספחים מאת חכמים שונים.
| |||