הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה בר-שביט"

הוסרו 10 בתים ,  לפני 5 חודשים
סקריפט החלפות (טלוויזי)
(סקריפט החלפות (טלוויזי))
 
== ביוגרפיה ==
בר-שביט נולד ב[[שכונת שערי צדק]] ב[[ירושלים]] בשם שלמה פרידמן. אביו, אהרון, היה פועל בניין, ואמו, שולמית לבית אלישיב, נכדתו של המקובל [[שלמה אלישיב]] ודודניתו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הייתה אחות ב[[בית החולים שערי צדק]].
 
כשהיה בן 4 הוריו התגרשו והחליטו שהילד לא יגדל אצל אף אחד מהם. בתור ילד בודד הוא עבר בין 13 מוסדות ו[[קיבוץ|קיבוצים]] בישראל (בהם [[משמר העמק]], [[גבעת ברנר]] ועוד) עד שבגר. בהיותו נער, במשמר העמק הצטיין בריצה למרחקים קצרים{{הערה|{{על המשמר||אתלטיקה קלה|1946/07/07|00302}}}}. ה[[סרט תיעודי|סרט התיעודי]] "יתום עם הורים" שהופק בשנת [[2004]] מביא את סיפור ילדותו הקשה.
בגיל תשע הזדמן במקרה להשתתפות בהצגה במוסד הנוער בו למד, ובפעם הראשונה חווה את החוויה והחליט כי הוא רוצה להיות שחקן.
 
בשנת [[1947]] נסע בר שביט ל[[תל אביב]] על מנת להשתתף ב[[מבחן בד|אודישנים]] לסטודיו האמנותי של [[הבימה]]. לאודישנים היה עליו להכין קטע קומי וקטע דרמטי. בין השופטים באודישן ישבו בכירי תיאטרון הבימה, שהחליטו פה אחד לקבל את בר-שביט לסטודיו. בר-שביט הצטרף לסטודיו הדרמטי של הבימה בהדרכת [[צבי פרידלנד]] ושיחק לצד צעירי התיאטרון.
 
בתחילת [[1948]] שיחק את "הגידם" בהצגה "יום ולילה" וזכה לתשבחות{{הערה|{{הארץ1|חיים גמזו|"יום ולילה"—ב"הבימה"|1948/01/30|00505}}; {{הארץ1||המשך|1948/01/30|00617}}}}.
 
ב-[[1948]] [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושירת תחילה ב"[[הלהקה הצבאית הארצית|להקה הארצית]]", שהורכבה ברובה משחקני תיאטרון. לאחר מכן עבר ללהקת הזמר של [[הפלמ"ח]] - [[הצ'יזבטרון]].
 
בפברואר 1949 גילם את בן הקיבוץ, דני, בהצגה "[[בערבות הנגב]]", [[מחזה]] על [[מלחמת השחרור]] של [[יגאל מוסינזון]], שבו ניתן בפעם הראשונה לצעירי התיאטרון תפקידים מרכזיים.
 
משחקו זכה לביקורות מעורבות. [[עזרא זוסמן]] כתב עליו: "היה צלול ויפה ונגע ללבנו"{{הערה|{{דבר|עזרא זוסמן|"בערבות הנגב" ב"הבימה"|1949/02/25|00501}}}} וב[[קול העם]] נכתב: "שחקן צעיר זה שהכרנוהו עד עתה רק מתפקידים שניים במעלה, גילה הפעם כשרון רב. אמנם לא קשה לאדם צעיר בימנו לשחק את עצמו, אולם כאן דווקא אורבת הסכנה של חריגה מן המסגרת, אך הוא נשאר מרוסן וטבעי כאילו לא היה כלל על הבמה."{{הערה|{{קול העם||בערבות הנגב|1949/02/25|00501}}}}. לעומת זאת, [[שושנה שרירא]] כתבה: "ש. בר־שביט עדיין איננו נותן במשחקו את בן־הקיבוץ המקריב את חייו בפשטות, מבלי לשאול ומבלי להסס, כאילו טבע שני הוא לו. הוא חיוור אף כי פשטותו נעימה מלכתחילה עד הסוף והוא נזהר מאפקטים כל שהם. אולם עדייו אין במשחקו כדי לגלם דמות (דמות שקשה כנראה אף למחבר לפסלה כראוי)"{{הערה|{{הבוקר|שושנה שרירא|"בערבות הנגב" ב"הבימה"|1949/02/25|00501}}}}.
בתחילת [[1952]] שיחק את אחד המשרתים ב[[אילוף הסוררת]]. רנה טרלר כתבה על משחקו בהצגה ב[[חרות (עיתון)|חרות]]: "שלמה בר־שביט, ליצני, תוחב אפו לכל מקום, מלא תנועה — מבשר את טיפוס המשרתים מסוגו של פיגארו: הוא שחקן איטלגנטי, מלא יזמה וחוש הסגנון." ד"ר חיים גמזו ב[[הארץ]] פחות אהב את משחקו וכתב: "בר שביט אף הוא שחקן צעיר ומוכשר, אך אין ידו משגת ... למרות פרקודיו, היפוכיו, פיזוזיו וכרכוריו. יש במשחקו משהו "משונן" והוא חסר את החופש המוחלט ואת הווירטואוזיות הנדרשים מאת שחקן ..."{{הערה|{{הארץ1||אילוף הסוררת בהבימה|1952/03/21|00307}}}}.
 
בר שביט גילם בהבימה כ-260 תפקידים (שיא ישראלי{{מקור}}) במחזות קלאסיים, יהודיים, מודרניים ומקוריים.
 
בין השנים [[1958]]–[[1960]] היה חבר בהנהלת התיאטרון.
 
בשנים [[1977]]–[[1978]] שימש גם כמנהל האמנותי שלו.
בין ההצגות בהשתתפותו: "[[פר גינט]]" (1952), "[[שמו הולך לפניו]]" (1953), "[[המלך ליר]]" (1955) - שם גילם את תפקיד השוטה, "[[איי לייק מייק]]" (1956), "[[הבט אחורה בזעם]]" (1959), "[[בגדי המלך]]" (1961), "[[ממלא המקום (מחזה)|ממלא המקום]]" (1964), "[[משפט פיתגורס (מחזה)|משפט פיתגורס]]" (1965), "[[הכיסאות]]" (1970), "[[ריצ'רד השלישי (מחזה)|ריצ'רד השלישי]]" (1976), "הלוויה חורפית" (1978), "[[הקמצן]]" (1980), "[[מרי סטיוארט (מחזה)|מרי סטיוארט]]" (1981), "הפרדס" (1985) "המלביש" (1988), "[[טרטיף]]" (1989), "יום הולדת לג'וזפה" (2001) ועוד.
 
בר-שביט שיחק גם ב[[מחזמר|מחזות הזמר]] "[[אירמה לה דוס]]", "[[קזבלן]]", "[[כנר על הגג]]" (בגרסה ב[[יידיש]]), "[[גבירתי הנאווה (מחזמר)|גבירתי הנאווה]]", ו"[[סיפור הפרברים]]".
 
הוא הקליט [[תקליט|אלבומים]] עם סיפורים ואגדות לילדים והשתתף גם ב[[תסכית רדיו|תסכיתי רדיו]].
ב-[[1993]] השתתף בסרט [[הירושה (סרט, 1993)|הירושה]] בבימויו של [[אמנון רובינשטיין (במאי)|אמנון רובינשטיין]].
 
זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] על מפעל חיים לשנת [[1999]].
 
ב-[[2010]] השתתף ב[[סרט קולנוע|סרט]] "[[פובידיליה]]" לצד [[עפר שכטר]]. כמו כן [[דיבוב|דיבב]] בסרטי הקולנוע "[[על כלבים וגנבים]]" ו"[[מלך האריות]]" (רפיקי), ובשני סרטי [[הארי פוטר]] (את [[אלבוס דמבלדור]]).
 
במסגרת חגיגות 80 שנה להולדתו העלה הצגת יחיד בשם "שחקן מפתח", שבה הוא מספר את סיפור חייו תוך מחווה ל"הבימה" באמצעות סרטונים והקלטות של מיטב שחקני התיאטרון הלאומי.
 
הוציא ספר בשם "הנשמה התשיעית", המספר את סיפור חייו, ובנוסף נעשה [[סרט דוקומנטרי]] אודותיו, בבימויו של יהודה יניב.
בין השנים [[2009]]–[[2011]] שיחק בדרמה הקומית "[[פולישוק (סדרת טלוויזיה)|פולישוק]]" בתפקיד כתריאל.
 
ב-[[2002]] זכה לתואר ל[[יקיר העיר תל אביב-יפו]].
 
ב-[[2012]] הוכתר על ידי [[אוניברסיטת בר-אילן]] בתואר [[דוקטור לשם כבוד]].
 
שיחק גם בטלויזיהבטלוויזיה הלימודית בתוכנית: ׳חימדו לשון׳ בתפקיד: פרופסור לשונאי.
 
בר-שביט נפטר ב-[[8 בספטמבר]] [[2019]]{{הערה|{{וואלה!||השחקן שלמה בר שביט הלך לעולמו בגיל 90|3311444|8 בספטמבר 2019}}}}. היה נשוי ואב לשלושה. התגורר ב[[תל אביב]].