פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
===תחת שלטון בית אומיה===
{{ערך מורחב|בית אומיה}}
לאחר כיבוש ארץ ישראל מתמעטות הידיעות ההיסטוריות על הארץ. הכיבוש לא היה כרוך במהפכות מיידיות בחיי תושבי הארץ. הכובשים החדשים, נעדרי ידע וניסיון במנהל, הותירו על כנן את המסגרות הקיימות ושפת המנהל המשיכה להיות [[יוונית]]. בשנת [[658]] התחוללה רעידת אדמה שהחריבה מבנים וביצורים. באותה שנה נפגשו בירושלים [[מועאויה הראשון|מועאויה בן אבו ספיאן]] המפקד העליון של הצבא המוסלמי בארץ ישראל וסוריה ומושל מצרייםמצרים עמר בן עאץ. הצמד כרת ברית שכוונה כנגד ה[[ח'ליף]] [[עלי בן אבי טאלב]], במהלך מלחמת הכל בכל שהתחוללה בעולם המוסלמי נוצרה שושלת הח'ליפות של [[בית אומיה]] שקבעה את מרכזה ב[[דמשק]]. מועאויה אף נשא את שבועת האמונים (ה"ביעה") בשנת [[660]] ב[[ירושלים]], והוכתר באופן רשמי כח'ליף של [[האימפריה המוסלמית]] על ידי כל העולם המוסלמי בשנת 661.
 
האתגר הגדול הראשון לביתשל בית אומיה הייתה ההתקוממות של בני שבט זובייר בראשות עבדאללה אבן א-זובייר, השבט הערבי שישב בארץ - שבט גד'אם תמך במורדים וגם לאחר דיכוי המרד המשיכו הרוחות לסעור. מעמדה של ירושלים השתנה - לטובה- עם התבססות שלטון בית אומיה, הח'ליף [[עבד אל-מלכ|עבד אל מאליכ אבן מרואן]]. תקופה זו ידועה כתקופת פריחה במהלכה שופרו התשתיות בירושלים ודרכים לעיר נסללו, אך עיקר השינוי ניכר בעיר עצמה. המבנה העיקרי שהוקם הוא [[כיפת הסלע]] שבנייתה החלה בשנת [[688]] והושלמה שלוש שנים לאחר מכן. במחקר האסלאם הייתה רווחתרווחה הדעה כי מבנה מפואר זה נבנה במטרה לשמש כמתחרה ולהפחית מחשיבות המקומות הקדושים ב[[חצי האי הערבי]] - [[מכה]] ו[[מדינה]] ולקרב את מרכז הכובד של פולחן האסלאם ל[[דמשק]], אך במחקרים מודרניים כדוגמת מחקרו של [[שלמה דב גויטיין]] התבססה הדעה כי כיפת הסלע הוקמה כתחרות וכנגד מבני הדת ה[[נצרות|נוצריים]] בירושלים ובראשם - [[כנסיית הקבר]].{{הערה|1=שלמה דב גויטיין, היישוב בארץ-ישראל בראשית האסלאם ובתקופת הצלבנים: לאור כתבי הגניזה, עורך: [[יוסף הקר]]. ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"מ 1980, עמוד 88}} לאחר מכן ב-705 נבנה [[מסגד אל-אקצא]] על ידי [[עבד אל מלכ]] (יש הסוברים שהבונה היה בנו [[וליד הראשון]]), וכן נבנתה קריית השלטון האומאית ממערב ומדרום להר הבית על ידי וליד הראשון.
 
====ייסוד העיר רמלה====
בראשית [[המאה ה-8]],ייסד מושל ג'נד פלסטין [[סולימאן אבן עבד אל-מלכ]] מ[[בית אומיה]], שנעשה לאחר מכן ל[[ח'ליף]], את העיר [[רמלה]] כעיר הבירה של הג'נד,. עיר זו היא היחידה שנוסדה על ידי המוסלמים בארץ ישראל. מקור שמה של העיר – "מדינת אל רמל", שתרגומו "עיר החולות" (مدينة ألرملة), משום שנבנתה על דיונות חול (רמל رمل בערבית). רמלה נחשבת גם לעיר היחידה שנוסדה על ידי ה[[ערבים]] בתקופת שלטונם ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=משה גיל, '''ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה (634–1099)''', כרך א' - עיונים היסטוריים, אוניברסיטת תל אביב ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור (תל אביב, תשמ"ג-1983), סעיף 116, עמ' 86.}} מניתוח תיאורי העיר במקורות נראה שהייתה זו עיר מתוכננת היטב, ועד כמה שניתן לשפוט מן הכתובים ומ[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]], עלתה רמלה בגודלה, פארה ומורכבותה האורבניתהעירונית על כל המפעלים האחרים של בית אומיה. הקמתה הייתה כרוכה בהוצאת הון עתק (למפקח על ההוצאות הכספיות מונה נוצרי מהעיר הסמוכה, לוד, בשם בטריק בן אַ-נכּא{{הערה|1=אסף, תולדות השלטון הערבי, עמ' 123, המסתמך על בלדאד'ורי.}}). מתיאורי עדי ראייה, נראה שלבנייתה נקראו מיטב ה[[אדריכל]]ים, ה[[מהנדס]]ים ורבי ה[[בנאי (מקצוע)|בנאי]]ם בני הדור. קשה להניח שניתן היה לאסוף את האמצעים ואת בעלי הידע הנדרשים, ללא תמיכת השלטון המרכזי. יש לזכור שימיוימיו של אל וליד, אחיו של סלימאן ושליט עולם האסלאם באותן שנים, הצטיינו בתנופת בנייה עצומה. נראה יותר שהקמת רמלה הייתה אחת מיוזמות רבות הקף אלה, ובמובנים רבים הייתה היא גולת הכותרת שלהן.
 
בסופו של דבר, התלכדו תומכי עלי ([[שיעה|שיעת]] עלי, הסיעה של עלי) עם [[בית עבאס]] (ענף מבית [[האשמיה|האשם]]) והצליחו למגר את השלטון האומיי במזרח בשנת [[750]], ב[[קרב הזב]], בו נרצחנרצחו מרבית בני השבט בידי העבאסים, ובית עבאס הפך לשושלת הח'ליפים החדשה.
 
===תחת שלטון בית עבאס===