פרעות "הפ-הפ" – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
←‏הרקע לפרעות: אין קשר ללאומנות
שורה 10:
==הרקע לפרעות==
הפרעות נערכו בתקופת מתח פוליטי וחברתי שלאחר סיום [[המלחמות הנפוליאוניות]] ב-[[1815]] והתחלת [[הרסטורציה האירופית]] של [[מטרניך]]. בשנת 1819, ב[[תקנות קרלסבאד]], הביא מטרניך לפיטורי פרופסורים ליברליים מהאוניברסיטאות הגרמניות ולהגברת הצנזורה על התקשורת. במקביל, בארצות הגרמניות החלו הצעדים הראשוניים של מתן זכויות אזרח ליהודים. בחלק מ-36 המדינות ו[[עיר חופשית|הערים החופשיות]] הגרמניות, ניתנו זכויות ליהודים ובשאר, הזכויות הוצגו אך נשארו על הנייר בלבד. עם כל זאת, עדיין ברוב השטחים הגרמניים נאסר על היהודים להחזיק משרות בשירות בציבורי, בצבא, בהוראה ובאוניברסיטאות. בהשפעת [[עידן הנאורות]], [[המהפכה הצרפתית]] ו[[הצהרת זכויות האדם והאזרח]] היהודים החלו לדרוש את מימוש קבלת הזכויות (למשל, ב[[קונגרס וינה]] ב-[[1815]]). עקב דרישות אלו, התקשורת האנטישמית החלה להציג את היהודים כשואפים להשתלט על הכלכלה וההון הגרמני.
בקרב הסטודנטים הגרמניים החל להתבלט ארגון סטודנטים חדש - "[[בורשנשפטן]]" (Burschenschaften) אשר חרת על דגלו רעיונות לאומניים ורומנטייםרומנטיים כמו חזרה לחיי אדמה ולמסורות ומיתוסים גרמניים עתיקים, מלחמה נגד ה[[רציונליזם]] והתרכזות בחיי התבוננות רוחנית ורגשית. באווירה זאת, היהודים נתפסו כזרים ל"פולק" (Volk, עם) הגרמני ולמנטליות הגרמנית וכנטע זר מסוכן ובוגדני.
שנת [[1816]] התאפיינה בבצורת וברעב בחלק ממדינות גרמניה.
שילוב גורמים אלו - תחושת ההשפלה מימי כיבושי נפוליאון, המתח הפוליטי שלאחר נפוליאון, ההתנגדות למתן זכויות ליהודים, התפתחות הלאומנות והה[[רומנטיציזם]] הגרמני והמצב הכלכלי הקשה, הביא לאווירה אשר איפשרה את פרעות ההפ-הפ.
 
==הפרעות==