|
היי
'''הלכות הרחקה מגויים''' הן [[הלכה|הלכות]] שנועדו למנוע היטמעות של [[יהודים]] בחברה ה[[נוכרי|נוכרית]], הידמות של יהודים לדרכי הנוכרים או קרבה לגוי באופן שעלול להביא את היהודי לעבירה ב[[שוגג]]. המצוות העיקריות העומדות ביסוד הלכות אלו הן איסור [[חוקות הגויים]], איסור [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] והלכות [[איסור והיתר]].
בפועל הלכות אלו מקשות על יצירת קשרים חברתיים בין [[יהודים]] ל[[גוי]]ים, חלקן על מנת למנוע קירבה שעלולה להביא ל[[נישואי תערובת ביהדות|נישואים בין-דתיים]] ול[[התבוללות]], וחלקן על מנת למנוע מצב של היכשלות באכילת מאכלים אסורים שהנכרי עלול לערב במאכל שהוא שותף במידה כזו או אחרת בתהליך הכנתו עבור הישראל. רוב הלכות ההרחקה מגויים נכללות בכלל גזירות "[[שמונה עשר דבר]]".
הלכות אלו כוללות ברובן [[איסורי אכילה]]: [[חלב נכרי]]ם, [[פת עכו"ם]], [[בישולי גויים]], [[סתם יינם|סתם יֵינָם]] ו[[שיכר גויים|שֵׁכר גויים]]. אך גם איסור [[ייחוד]] ו[[שכירת רשות|טלטול בחצר משותפת]]. [[שמן זית]] של נוכרי נאסר בשלב מסוים, אך לאחר מכן הותר. לדעת רבים גם השתתפות במסיבה שרובה גויים, הכוללת אכילה ושתייה, אסורה.
האיסורים נקראו במקורם בשמות: "חלב גוי" (או "נוכרי"), "פת גוי", "בישול גוי", אך בפי הציבור שגורים הם בכינויים "חלב עכו"ם", "פת עכו"ם" וכדומה. שינוי זה הוא תוצאת פעילות [[צנזורה על ספרים עבריים|הצנזורה הנוצרית]], שהמירה כל מופע ב[[תלמוד]] וב[[פוסק]]ים שבו כתוב "גוי" או "נוכרי", למילה "עכו"ם", דהיינו "עובדי כוכבים ומזלות", על מנת ליצור מיצג-שווא לפיו אין האיסורים והגינויים בתלמוד חלים על ה[[נצרות|נוצרים]], שאינם סוגדים לגרמי נהג פורמולה.
== מקור לדיני הרחקה מגויים ==
|
