הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה בר-שביט"

אין שינוי בגודל ,  לפני 6 חודשים
מ
הגהה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (הגהה)
בגיל תשע הזדמן במקרה להשתתפות בהצגה במוסד הנוער בו למד, ובפעם הראשונה חווה את החוויה והחליט כי הוא רוצה להיות שחקן.
 
בקיץ [[1946]] נסע בר שביט ל[[תל אביב]] על מנת להשתתף ב[[מבחן בד|אודישנים]] לסטודיו האמנותי של "[[הבימה]]". לאודישנים היה עליו להכין קטע קומי וקטע דרמטי. בין השופטים באודישן ישבו בכירי תיאטרון הבימה, שהחליטו פה אחד לקבל את בר-שביטאותו לסטודיו. בר-שביט הצטרף לסטודיו הדרמטי של הבימה בהדרכת [[צבי פרידלנד]] ושיחק לצד צעירי התיאטרון.
 
בתחילת [[1948]] שיחק את "הגידם" בהצגה "יום ולילה" וזכה לתשבחות{{הערה|{{הארץ1|חיים גמזו|"יום ולילה"—ב"הבימה"|1948/01/30|00505}}; {{הארץ1||המשך|1948/01/30|00617}}}}.
באותה שנה [[גיוס לצה"ל|התגייס לצה"ל]] ושירת תחילה ב"[[הלהקה הצבאית הארצית|להקה הארצית]]", שהורכבה ברובה משחקני תיאטרון. לאחר מכן עבר ללהקת הזמר של [[הפלמ"ח]] - [[הצ'יזבטרון]].
בר-שביט שכר במשותף חדר עם [[שמואל סגל (שחקן)|שמוליק סגל]] ברחוב גורדון 36 בדירת צ'מרינסקי. השניים היו אורחים קבועים בקפה "[[כסית]]" באותה עת. בר-שביט טוען ש"כסית" הייתה לו לבית שני."{{הערה|https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART1/951/542.html}}
בפברואר 1949 גילם את בן הקיבוץ, דני, בהצגה "[[בערבות הנגב]]", [[מחזה]] על [[מלחמת השחרור]] שלמאת [[יגאל מוסינזון]], שבו ניתנו בפעם הראשונה לצעירי התיאטרון תפקידים מרכזיים.
משחקו זכה לביקורות מעורבות. [[עזרא זוסמן]] כתב עליו: "היה צלול ויפה ונגע ללבנו"{{הערה|{{דבר|עזרא זוסמן|"בערבות הנגב" ב"הבימה"|1949/02/25|00501}}}} וב[[קול העם]] נכתב: "שחקן צעיר זה שהכרנוהו עד עתה רק מתפקידים שניים במעלה, גילה הפעם כשרון רב. אמנם לא קשה לאדם צעיר בימנו לשחק את עצמו, אולם כאן דווקא אורבת הסכנה של חריגה מן המסגרת, אך הוא נשאר מרוסן וטבעי כאילו לא היה כלל על הבמה."{{הערה|{{קול העם||בערבות הנגב|1949/02/25|00501}}}}. לעומת זאת, [[שושנה שרירא]] כתבה: "ש. בר־שביט עדיין איננו נותן במשחקו את בן־הקיבוץ המקריב את חייו בפשטות, מבלי לשאול ומבלי להסס, כאילו טבע שני הוא לו. הוא חיוור אף כי פשטותו נעימה מלכתחילה עד הסוף והוא נזהר מאפקטים כל שהם. אולם עדייו אין במשחקו כדי לגלם דמות (דמות שקשה כנראה אף למחבר לפסלה כראוי)"{{הערה|{{הבוקר|שושנה שרירא|"בערבות הנגב" ב"הבימה"|1949/02/25|00501}}}}.
 
בר שביט המשיך לשחק בתפקידים משניים בהבימהב"הבימה", בין השאר ב"בני ערובה"{{הערה|{{דבר||בני ערובה בהבימה|1949/07/08|00505}}}}, "[[אותלו]]"{{הערה|{{הצופה||אותילו בהבימה|1950/03/10|00604}}}}, "בקץ הימים"{{הערה|{{חרות||בקץ הימים בהבימה|1950/06/23|00501}}}}, "בית הלל"{{הערה|{{מעריב||בית הלל בהבימה|1950/12/04|00304}}}} ו"בדרך לאילת"{{הערה|{{דבר||בדרך לאילת|1951/12/14|01800}}}}.
 
בתחילת [[1952]] שיחק את אחד המשרתים ב[[אילוף הסוררת]]. רנה טרלר כתבה על משחקו בהצגה בבעיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]]": "שלמה בר־שביט, ליצני, תוחב אפו לכל מקום, מלא תנועה — מבשר את טיפוס המשרתים מסוגו של פיגארו: הוא שחקן איטלגנטי, מלא יזמה וחוש הסגנון." ד"ר [[חיים גמזו]] ב"[[הארץ]]" פחות אהב את משחקו וכתב: "בר שביט אף הוא שחקן צעיר ומוכשר, אך אין ידו משגת ... למרות פרקודיו, היפוכיו, פיזוזיו וכרכוריו. יש במשחקו משהו "משונן" והוא חסר את החופש המוחלט ואת הווירטואוזיות הנדרשים מאת שחקן ..."{{הערה|{{הארץ1||אילוף הסוררת בהבימה|1952/03/21|00307}}}}.
 
בר שביט גילם בהבימהב"הבימה" כ-260 תפקידים (שיא ישראלי{{מקור}}) במחזות קלאסיים, יהודיים, מודרניים ומקוריים.
 
בין השנים [[1958]]–[[1960]] היה חבר בהנהלת התיאטרון. בשנים [[1977]]–[[1978]] שימש גם כמנהל האמנותי שלו.
ב-[[2010]] השתתף ב[[סרט קולנוע|סרט]] "[[פובידיליה]]" לצד [[עפר שכטר]]. כמו כן [[דיבוב|דיבב]] בסרטי הקולנוע "[[על כלבים וגנבים]]" ו"[[מלך האריות]]" (רפיקי), ובשני סרטי [[הארי פוטר]] (את [[אלבוס דמבלדור]]).
 
במסגרת חגיגות 80 שנה להולדתו העלה [[הצגת יחיד]] בשם "שחקן מפתח", שבה הוא מספרסיפר את סיפור חייו תוך מחווה ל"הבימה" באמצעות סרטונים והקלטות של מיטב שחקני התיאטרון הלאומי.
 
הוציאפרסם ספר בשם "הנשמה התשיעית", המספר את סיפור חייו, ובנוסף נעשה [[סרט דוקומנטרי]] אודותיו, בבימויו של יהודה יניב.
 
בין השנים [[2009]]–[[2011]] שיחק בדרמה הקומית "[[פולישוק (סדרת טלוויזיה)|פולישוק]]" בתפקיד כתריאל, אביו של רובי פולישוק. ב-2011 הופיע בפרק הבכורה של העונה התשיעית בסיטקום "[[החיים זה לא הכל]]".
שיחק גם ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה הלימודיתהחינוכית]] בתוכנית "[[חימדו לשון]]" בתפקיד פרופסור לשונאי.
 
ב-[[2002]] זכה לתואר [[יקיר העיר תל אביב-יפו]].