בארי (עיר) – הבדלי גרסאות

האוכלוסייה בעיר עצמה מונה 325,183 תושבים (נכון ל-[[2016]]) ומשתרעת על שטח של 116 [[קמ"ר]]. בשל התרחבות העיר בשנים האחרונות יצורפו אליה כבר בשנים הקרובות ככל הנראה 12 [[עיירה|עיירות]] הנמצאות סביבה.

בארי נכנסה למפה הפוליטית של האזור למשך כ -30 שנה בשנת [[852]], כשהיא הפכה למרכז הכוח המקומי של [[האימפריה המוסלמית]], משושלות [[אומיה]] ו[[בית עבאס|עבאס]], תחת ה[[אמיר]] הראשון של האזור, [[סוואדן]]. ב -[[885]] העיר הפכה למושבו הרשמי של המושל [[האימפריה הביזנטית|הביזנטי]].

בשנים [[1009]]–[[1011]] פרץ מרד נגד השלטון הביזנטי המקומי על ידי ה[[אצולה|אציל]] [[מלוס מבארי]] ואחיו החורג דאתוס. המרד דוכא באכזריות על ידי הביזנטים ב[[קרב קנה (1018)|קרב קנה]], שבו נכנסו ה[[נורמנים]] לאזור בפעם הראשונה. ב -[[1025]] העיר נקשרה ישירות למושב ה[[אפיפיור]] ב[[רומא]] תחת שלטונו של [[ביזנטיוס, ארכיבישוף בארי|הארכיבישוף ביזנטיוס]], וקיבלה מעמד של עיר פרובנציאלית.

ב-[[1071]] בארי נכבשה על ידי [[רוברט גיסקר]]. ב -[[1087]] הוקמה בעיר [[בזיליקת ניקולאס הקדוש (בארי)|בזיליקת ניקולאס הקדוש]] על מנת לאסוף את שרידי ניקולאס הקדוש, שהובאו בחשאי מהערים [[מירה]] ו[[ליקיה]] שב[[אסיה הקטנה]]. ב -[[1095]] הוכרזה בעיר היציאה ל[[מסע הצלב הראשון]] על ידי [[פטר הנזיר]]. באוקטובר [[1098]] ה[[אפיפיור]] [[אורבן השני]], זה שקידש את הבזיליקה בעיר ב [[1089]], כינס את עיריית בארי, כחלק מסדרה של עיריות כנסייתיות שכונסו על מנת להכריע ב[[שאלת הבן]] שעסקה בעניין השאלה אם [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] באה רק מהאב או גם מהבן.

ב -[[1805]] [[נפוליאון בונפרטה]] הוכתר למלך איטליה, ומינה את אחיו החורג [[יוכאים מוראט]] למלך נאפולי, וכך גם בארי נכנסה לשליטתו. ב -[[1808]] בנה מוראט חלק חדש לעיר, שנקרא עד היום על שמו, "מוראטיאנו". תחת שליטתו של מוראט גדל נמלה של העיר והפך לחשוב שבנמלי האזור.