ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

האם שכנה ירושלים של בית ראשון על גבעה אחת או שתיים? [[יוספוס פלביוס]] הוא ההיסטוריון היחיד המתאר את ירושלים ([[מלחמת היהודים]] ה' ד' א') ועדותו תקפה לגבי תקופתו: [[תקופת הבית השני|ימי בית שני]]. הוא מבחין בין העיר העליונה לתחתונה, אך לא ברור מדבריו מתי התחילה העיר להתפשט לכיוון הגבעה הדרום-מערבית והחוקרים היו חלוקים בנושא זה כמאה שנה. כדי להכריע בסוגיה זו צריך להישען על מידע מהימן ממקורות היסטוריים או על חפירות ארכאולוגיות. שני המקורות הללו לא היו ברורים וחד משמעותיים די צרכם. נתהוו שתי אסכולות עיקריות "המרחיבים" ו"המצמצמים" וכל אחת מהן הסתמכה בעיקר על אחד משני קריטריונים: ההיסטורי או הארכאולוגי.

 

 

בשנות השישים של המאה ה-20 חפרה במקום [[קתלין קניון]]. היא ערכה חפירות בדיקה במקומות פנויים בגבעה המערבית והסיקה כי לא היה יישוב על הגבעה המערבית ב[[התקופה הישראלית|תקופה הישראלית]]. בגלל המוניטין הרב של קניון דומה היה כי העניין סגור, אך אחרי [[1967]] התאפשרו חפירות בקנה מידה רחב בעיר בעתיקה והתברר שקניון טעתה. עד המאה השמינית לפנה"ס ירושלים הייתה מוגבלת לגבעה המזרחית. במאה השמינית היא גדלה פי שלושה או ארבעה ממצבה הקודם. לא ניתן להסביר את הגידול באמצעות גידול טבעי ויש להניח שהתרחבות מואצת ומוגברת של ירושלים המקראית על שטח כה גדול נגרמה במידה רבה בשל זרם הפליטים שבאו מ[[ממלכת ישראל]] אחרי כיבושה של [[שומרון]] ב-722 לפנה"ס ואחרי [[מסע סנחריב]] ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ב-701. היישוב החדש התפשט על כל הגבעה המערבית והיה תחילה יישוב פרזות ומנותק מעיר האם, אך לימים הוקפה כל העיר חומה. הממצא שהיווה עדות חותכת והטה את הכף לטובת ה"מרחיבים" היה ממצא החומה הרחבה ברובע היהודי של היום, בעיר העליונה של יוספוס, בגבעה הדרום-מערבית של אגן העיר העתיקה{{הערה|1=ה' גבע, "מערבה של ירושלים בין המאות השמינית והשביעית לפנה"ס", א' ברוך וא' פאוסט (עורכים), [[חידושים בחקר ירושלים]], הקובץ השמיני, רמת גן, תשס"ג, עמ' 21-24.}}. בחפירה מאוחרת יותר, באזור מגדל דוד, התגלתה חלק מהחומה המתוארכת לתקופת המלך חזקיהו.{{הערה|1=http://www.israelhayom.co.il/article/231415/

חפירות נוספות בגן הארמני ובחצר ה[[מגדל דוד|מצודה]] העלו קטעי ביצורי ומבני מגורים מתקופת בית ראשון אך ממצאים אלו אינם יוצרים תמונה אחידה או מוסכמת על חוקרי ההיסטוריה של ירושלים, אך המסקנה היא כי הגבעה המערבית ואזור הר ציון היו חלק מירושלים בסוף תקופת בית ראשון. מסקנה זו נעזרת בדברי [[יוסף בן מתיתיהו]] בספרו [[מלחמת היהודים]] (ספר ה' פרק ד) המתארים את בניית [[החומה הראשונה]] על תוואי חומה קדומה המיוחסת ל[[ממלכת יהודה|מלכי יהודה]] - כפי שהעלו ממצאים ארכאולוגיים ברובע היהודי שמצאו חפיפה בין ביצורים משתי התקופות ומאפשר לקבל גישה מרחיבה הכוללת את כל הגבעה המערבית והר ציון בתוך החלק המבוצר של ירושלים.

 

 

===בית המקדש===