ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

בשנות השישים של המאה ה-20 חפרה במקום [[קתלין קניון]]. היא ערכה חפירות בדיקה במקומות פנויים בגבעה המערבית והסיקה כי לא היה יישוב על הגבעה המערבית ב[[התקופה הישראלית|תקופה הישראלית]]. בגלל המוניטין הרב של קניון דומה היה כי העניין סגור, אך אחרי [[1967]] התאפשרו חפירות בקנה מידה רחב בעיר בעתיקה והתברר שקניון טעתה.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 29–30.}} עד המאה השמינית לפנה"ס ירושלים הייתה מוגבלת לגבעה המזרחית. במאה השמינית היא גדלה פי שלושה או ארבעה ממצבה הקודם. לא ניתן להסביר את הגידול באמצעות גידול טבעי ויש להניח שהתרחבות מואצת ומוגברת של ירושלים המקראית על שטח כה גדול נגרמה במידה רבה בשל זרם הפליטים שבאו מ[[ממלכת ישראל]] אחרי כיבושה של [[שומרון]] ב-722 לפנה"ס ואחרי [[מסע סנחריב]] ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ב-701. היישוב החדש התפשט על כל הגבעה המערבית והיה תחילה יישוב פרזות ומנותק מעיר האם, אך לימים הוקפה כל העיר חומה.{{הערה|נחמן אביגד, '''העיר העליונה של ירושלים''', עמ' 55.}} הממצא שהיווה עדות חותכת והטה את הכף לטובת ה"מרחיבים" היה ממצא החומה הרחבה ברובע היהודי של היום, בעיר העליונה של יוספוס, בגבעה הדרום-מערבית של אגן העיר העתיקה{{הערה|1=ה' גבע, "מערבה של ירושלים בין המאות השמינית והשביעית לפנה"ס", א' ברוך וא' פאוסט (עורכים), [[חידושים בחקר ירושלים]], הקובץ השמיני, רמת גן, תשס"ג, עמ' 21–24.}}. בחפירה מאוחרת יותר, באזור מגדל דוד, התגלתה חלק מהחומה המתוארכת לתקופת המלך חזקיהו.{{הערה|1=http://www.israelhayom.co.il/article/231415/ מאמר {{ישראל היום|שלמה - צזנה|להשתכשך בהיסטוריה: הצצה לבריכת התענוגות של הורדוס|231415|6 בנובמבר 2014}}}}