חסידות ביאלא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ודאי לא כך. אי אפשר להזכיר את כל הבנות של כל האדמורים, קידוד קישורים, סקריפט החלפות (קריית) |
מ שוחזר מעריכות של נרו יאיר (שיחה) לעריכה האחרונה של 77.127.19.163 |
||
שורה 6:
[[קובץ:הרב צבי רבינוביץ, אדמו"ר מביאלא, רמת אהרן.jpg|ממוזער|200px|הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן]]
[[קובץ:ביאלא בני ברק.png|ממוזער|200px|רבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק]]
[[קובץ:Ostrove Biala rebbe.jpg|ממוזער|200px|האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, ב[[הכנסת ספר תורה]] לבית מדרשו בשכונת [[
'''חסידות ביאלא''' היא [[חצר חסידית]] הנקראת על שם העיר [[ביאלא פודולסק]] שב[[פולין]] שבה התגורר ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)|יצחק יעקב רבינוביץ]] מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ו[[פשיסחא]].
שורה 30:
רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, [[יחיאל יהושע רבינוביץ|יחיאל יהושע]], שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מ[[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]], ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]]. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר [[ישיבה]] שבה למדו מאות בחורים.
לאחר כניסת ה[[נאצים]] לשדליץ במסגרת [[המערכה בפולין|פלישתם לפולין]] ב-[[1939]], נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה [[ברית המועצות]] במסגרת [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] והוא הוגלה ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית [[ילדי טהראן]] ובשנת [[ה'תש"ז]] עלה הוא עצמו לישראל והשתקע ב[[תל אביב-יפו]]. בשנת [[ה'תשט"ו]] העתיק את מקום מגוריו ל[[ירושלים]] שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש ו[[ישיבה]] ב[[בני ברק]]. בראשות הישיבה עמד בנו הרב [[דוד מתתיהו רבינוביץ]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=24450&hilite=d5aa851d-8776-4579-8077-6c09b7ac033a&st=
רבי יחיאל יהושע היה חבר [[מועצת גדולי התורה]].
שורה 59:
=== בני רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק ===
בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעת בניו לאדמו"רים.
*'''רבי יעקב מנחם, האדמו"ר מביאלא בני ברק''' ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ב[[בני ברק]]. לחסידיו בתי מדרש בירושלים וב[[ביתר עילית]]. כמו כן הקים את ישיבת משנת שמעון בביתר עילית. חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מ[[חסידות קרעטשניף|קרעטשניף]], בעל בתו ראצ'ה ברכה{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום"|195107|15 במרץ 2016}}}}.
*'''רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא''', הקים את חצרו ובית מדרשו בשכונת [[קריית משה]] בירושלים. בשליחותו הוקמו מרכזי קירוב ובתי כנסת ב[[מנהטן]], [[לוס אנג'לס]] ו[[מיאמי]]. חתן רבי [[אברהם שלמה בידרמן]] מלעלוב.
*'''רבי פנחס ירמיה, האדמו"ר מביאלא לענטשנא''', הוכתר לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו והקים בית מדרש ומרכז חסידי ב[[בית שמש]]. חתן רבי אברהם גולדמן מ[[חסידות זוויהל|זוויהל]].
*'''רבי אהרן שלמה, האדמו"ר מביאלא''' ב[[בורו פארק]], חתן רבי נחום מאיר פנט מ[[חסידות דעעש|דעעש-שאץ]]. לחצרו בתי כנסת ב[[ביתר עילית]] וב[[מיאמי]][[קובץ:ביאלא אוסטרובה, ביאלא ב"ב, ביאלא ב"ש, ביאלא ב"פ.jpg|ממוזער|קישור=קובץ:ביאלא_אוסטרובה,_ביאלא_ב%22ב,_ביאלא_ב%22ש,_ביאלא_ב%22פ.jpg|טקסט=|בני רבי דוד מתתיהו מביאלא: האדמו"רים מאוסטרובה ביאלא (במרכז), ביאלא בני ברק, ביאלא בית שמש ובורו פארק, באירוע הכנסת ספר תורה, שבט תשע"ח]]
*'''חתנו רבי יהודה זאב קארנרייך, האדמו"ר משידלובצא,''' קיבל את בית מדרשו של חמיו בגוש 80 בירושלים. לחסידיו בתי מדרש גם בביתר עילית.[[קובץ:אדמו"ר מביאלא שידלובצא.jpg|ממוזער|250px|האדמו"ר משידלובצא|קישור=קובץ:אדמו%22ר_מביאלא_שידלובצא.jpg]]
*''' בתו. הרבנית חוה הגר אשת רבי [[יעקב הגר]] האדמו"ר מ[[סערט ויז'ניץ]], .
==מאפייני חסידות ביאלא==
| |||